"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בלעדי

רבבות משפחות חוששות: מיזם הביטחון התזונתי יצטמצם

תקציב המדינה החדש אינו פורט בתוכו את המיזם הלאומי שהחל ביולי האחרון • המונים עלולים להישאר ללא סיוע • במשרד הרווחה נחושים: "לא מאמינים שהאוצר יפקיר אותם"

,עודכן
0השמעה
חלוקת מזון לנזקקים, לוד (ארכיון), צילום: יונתן זינדל

בתקציב המדינה החדש, שעליו יצביעו בקרוב הח"כים, לא פורט בכמה ואם בכלל יתוקצבהמיזם לביטחון תזונתי, שמסייע מדי חודש לעשרות אלפי משפחות, כך נודע ל"ישראל היום". בארגונים חברתיים חוששים מפגיעה אנושה במיזם ומכך שלא רק שלא יורחב כפי שהובטח בעבר, אלא אף יצומצם ומשפחות רבות יפסיקו לקבל סיוע.

שר האוצר סמוטריץ'. סדר עדיפויות שונה,צילום: אורן בן חקון

המיזם לביטחון תזונתי החל לפעול ביולי 2022 ומעניק בכל חודש סיוע בסך 500 שקלים לכ־33.5 אלף משפחות. בשנה שעברה תקצבה המדינה את המיזם בסכום של 95 מיליון שקלים שיועדו לתת מענה לכ־26 אלף משפחות בכל חודש החל מינואר של אותה השנה. אולם כיוון שמימוש המיזם התעכב ויצא לפועל רק במחצית השנייה של השנה, הורה האוצר להרחיב את הסיוע למשפחות נוספות.

המשמעות היא שכדי לשמר את המצב הקיים ולסייע לאותן 33,500 משפחות, נדרשת המדינה להקצות השנה סכום של 120 מיליון שקלים. אם המדינה תקצה אותו סכום כמו אשתקד (95 מיליון), כמעט 10,000 משפחות יפסיקו לקבל את הסיוע שהן כה זקוקות לו כדי לשרוד.

בתחילת ינואר השנה פרסם הביטוח לאומי דו"ח שלפיו כ־522 אלף משפחות בישראל חיות באי־ביטחון תזונתי. מחציתן, כ־260 אלף משפחות, חיות באי־ביטחון תזונתי חמור. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, שהוקמה כדי לייעץ לשר הרווחה, המליצה בין היתר להרחיב את הסיוע, כך שבתוך ארבע שנים יספק המיזם לביטחון תזונתי מענה לכל אותן 260 אלף משפחות. העלות: 700 מיליון שקלים בשנה.

איפה הכסף?

בקמפיין הבחירות שלה מפלגת ש"ס חרטה על דגלה את הטיפול ברעבים באמצעותכרטיסי מזון נטענים. ואכן, בהסכם הקואליציוני נכתב: "הממשלה תתקצב בכל שנה את משרד הפנים במיליארד שקלים עבור חלוקת כרטיסים נטענים". לסכום זה אין זכר בתקציב של משרד הפנים לשנים 2024-2023.

כרטיסי מזון נטענים (להמחשה). מליארד שקלים מידי שנה,צילום: GettyImages

בפורום המאבק בעוני, המורכב מקואליציית ארגונים חברתיים, אמרו: "אנו קוראים לשר האוצר ולשר הרווחה לא להפקיר את העניים בישראל. מזון זה לא מותרות אלא צורך בסיסי. מתן סיוע לעניים ולרעבים צריך להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה".

מנדי בלוי, מנכ"ל עמותת אשל חב"ד, המפעילה את המיזם, אומר כי הוא מקווה ששר האוצר יקיים את הבטחתו שלא לפגוע בתקציב המיזם.

ממשרד הרווחה והביטחון החברתינמסר בתגובה: "תקצוב המיזם לביטחון תזונתי נמצא בדיונים אינטנסיביים מול משרד האוצר. השר מרגי פועל בנחישות על המשך תקצוב המיזם. אנו מתקשים לראות מצב שבו משרד האוצר מפקיר עשרות אלפי משפחות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר