"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
טור מיוחד

הגבולות נחצו: לפני הכל זה היום שלהם

לפני שאתם קופצים בהאשמות כלפי צדדים אלו ואחרים, תחשבו על בני המשפחה שעמדו בבית העלמין בבאר שבע ופשוט בכו • בגלל עיבוי הגדרות וההפרדות שנפרסו בשל הגעת בן גביר, משפחות נאלצו לעשות סיבובים ענקיים כדי להגיע לקבר • כמה הפתיל שלהם הקצר? עד כדי הסרטונים שראיתם רצים ברשת

,עודכן
0השמעה
יומיים שנזכרנו במחיר ששילמנו והישגנו המשותפים, צילום: אורן בן חקון

בבית העלמין בבאר שבע הסתיים לפני שעות אחדות טקס, שבדרך כלל שקט ועצוב, אך ממלא את הנפש בתחושות של כבוד לנופלים. היום הרבה כבוד לא היה שם. לפני שאתם קופצים בהאשמות כלפי צדדים אלו ואחרים, טעונים בדעות שהאלגוריתם של הרשתות החברתיות כבר פמפם לכם במהירות כמו: "פעילים פוליטיים של בן גביר הגיעו כדי למחוא לו כפיים" ו-"שמאלנים הגיעו באוטובוסים כדי להרוס את היום הקדוש". תחשבו על בני המשפחה שעמדו שם ופשוט בכו.

לא עניין אותם מי צודק ומי טועה, הם פשוט רצולהתייחד עם יקיריהם ללא רעשי רקע. היו כאלה שוויתרו מראש מלהגיע כי הם ידעו שזה מה שיקרה, אחת כזאת אמרה לי אתמול: "אני מבקשת רק שזה יעבור בשקט".

הפתיל של אנשים קצר. טקס יום הזיכרון בכותל המערבי (ארכיון),צילום: יששכר רואס/TPS

חבר כתב בסוף הטקס כי הוא מעולם לא היה חרד יותר לגורלנו כחברה וכמדינה. "תמיד האמנתי שסיפור הקיום שלנו על הארץ הזו גדול מכל המחלוקות. התפללתי שהיום הזה יעבור בצורה המכבדת ביותר עבור הנופלים ומשפחותיהם. גידופים הדדיים, שירה, מחיאות כפיים, התביישתי כל כך".

הוא לא צריך להתבייש. מי שצריך להתבייש זה האיש שהחליט לאטום את כל פתחי הכניסה וגרם לאנשים מבוגרים לעמוד דקות ארוכות בשמש לבידוק ביטחוני, יעידו כל המשפחות שכזה דבר לא היה שנים קודם.

בגלל עיבוי הגדרות וההפרדות משפחות נאלצו לעשות סיבובים ענקיים כדי להגיע לקבר. כל אלו הובילו לאלימות עוד לפני הנאום של השר. אנשים ביום הכי קשה של השנה, ובחום של למעלה מ-30 מעלות - הפתיל שלהם קצר. כמה קצר? יעידו הסרטונים שרצים עכשיו ברשת.

גם אם הגיעו פעילים פוליטיים מחברון או אוטובוס של סטודנטים מת"א, מישהו אחר היה צריך לקחת את הדברים ולטפל בהם קודם. הגבולות נחצו – עכשיו צריך לתקן. בשנה הבאה מספר המשפחות השכולות שיוותרו על הטקס יהיה גדול יותר. עם כל הכבוד, לפני הכל זה היום שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר