"תפילת האדם": מילותיה של חנה סנש מקבלות ביום השואה משמעות נוספת

הצנחנית חנה סנש הוצאה להורג על ידי הנאצים ב־7 בנובמבר 1944 כשהיא בת 23. חמש שנים קודם לכן היא עלתה מהונגריה לארץ ישראל לאחר שקולה הפנימי קרא לה להצטרף ליישוב היהודי, ללמוד ולכתוב שירים מרגשים בעברית, ללמוד בנהלל ולהקים את קיבוץ שדות ים.

ב־1943 קולה הפנימי קרא לה שוב לעשות מעשה נועז ופורץ דרך: להצטרף לקבוצת צנחנים כחלק מהמלחמה בגרמניה הנאצית. ביוני 1944 היא הוסגרה לידי הכוחות הגרמניים בהונגריה לאחר צניחת לילה אמיצה בשטח הררי מיוער.

77 שנים לאחר מכן, ביולי 2021, יצאתי להונגריה עם קבוצה של כ־150 צנחנים במסע לזכר גבורתה של חנה סנש וחבריה. היינו בקרחת היער שבו פגשו רגליה את אדמת הונגריה. היינו בכפר שבו הוסגרה לכוחות הגרמניים. היינו בבודפשט, לא רחוק מבית הכלא שבו עברה עינויים קשים במשך כחצי שנה עד הוצאתה להורג. היינו ברציף הנעליים בבודפשט, אתר הזיכרון למקום שבו יהודים הונגרים נורו בהמוניהם מטווח קצר וגופותיהם הושלכו לנהר הדנובה עד שמימיו הפכו אדומים.

בסיום מסענו, בבית הקברות בבודפשט, ביקשתי לומר משהו על המושג "תפילת האדם", המופיע בשורה האחרונה בשירה של חנה סנש.

"תפילת האדם" היא כמיהה עמוקה. השבועה האישית שכל אחד מאיתנו נשבע בחייו, עמוק בתוכו. דיברתי על שתי השבועות העמוקות שלי: הראשונה, אחרי נפילתו של ערן אחי במלחמת יום כיפור, נשבעתי ליד הטנק השרוף שלו לעשות כל שאוכל כדי שאצלי לא יישאר חייל מדמם בשטח - שבועה שהלכה איתי כל שירותי הצבאי.

השנייה, מאוחר יותר, כשהתברר שערן בננו, שנקרא על שמו, תמיד יזדקק לחסדי אחרים, נשבעתי להקדיש את חיי למען הנכים, הפצועים והמוגבלים.

שתמיד נדע להגן על בני עמנו

ביקשתי מכל חברי המסע לזכר חנה סנש וחבריה לקחת על עצמנו שתי שבועות: הראשונה - שלעולם לא נאפשר שיזרקו יהודים לנהר או למחנות השמדה. שתמיד נדע להגן על בני עמנו, בכל מקום ובכל עת.

השנייה - שתמיד תהיה בנו אהבת אדם.

את השבועה הזו אנו מיישמים במפגש החשוב בין שורדי השואה לבין הסטודנטים שלוקחים חלק בתוכנית "בוחרים מחר" של הסוכנות היהודית.

דידי, רעייתי, נקראת על שם סבתה, דידי פרידה, שנרצחה באושוויץ יחד עם בעלה, יעקב הייט. שמוליק, אביה של דידי, הגיע לארץ ישראל בעיצומה של מלחמת העצמאות כנער יתום יחד עם שני אחיו - שלמה וזאב. בכל יום שואה, כשהדלקנו בביתנו שני נרות זיכרון לזכר הוריו, פרידה ויעקב הייט, הוא אמר לנו בעיניים דומעות שמדינת ישראל היא הניצחון הגדול על גרמניה הנאצית.

היום תפילת האדם שלה מקבלת משמעות נוספת אצלי בתפקידי כיו"ר הסוכנות היהודית לישראל. תפילה לשמור על הנס הזה: לשמור על הרוח של מגילת העצמאות, מדינת הלאום של העם היהודי כולו. מדינה המעוררת גאווה והשראה בלב כל יהודי בעולם.