"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המחקר השווה - והפריך: חודש הרמדאן הוא לא האלים ביותר בשנה

"בניגוד לנרטיב של חמאס": מחקר השוואתי מצא שרוב הפיגועים ב־2022-2015 לא בוצעו בימי רמדאן

, עודכן
0השמעה
"להעביר מסרים של עוצמה". הפיגוע הקודם בתל אביב, אפריל 2022, צילום: יוסי זליגר

במערכות הביטחוניות והמדיניות בישראל ובאזור רווחת כבר שנים ההנחה שחודש הרמדאן בארץ הוא אלים במיוחד, אך מחקר השוואתי שנערך לאחרונה לגבי השנים 2022-2015 לא מצא כל אישוש לכך.

פרופ' הלל פריש, ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, בדק את רוב הפיגועים שבוצעו בעשור האחרון, ובחן אם מספרם היה הגדול ביותר דווקא בחודש הרמדאן. נמצא שרק במהלך שנת 2022 היה מתאם (קורלציה) בין שני המשתנים - וגם אז הקשר לא היה מובהק וחד־משמעי.

דיזינגוף. לאחר הפיגוע הקשה, צילום: גדעון מרקוביץ'

הבדיקה החלה משנת 2015, שבה פרצה "אינתיפאדת הסכינים", אך פריש מצא כי האלימות פרצה בחודשים אוקטובר-דצמבר, הרבה אחרי רמדאן. "גל אלימות זה נמשך בארבעת החודשים הראשונים של 2016", הסביר פריש בשיחה עם "ישראל היום", "בשעה שרמדאן חל באותה השנה בין 7 ביוני ל־5 ביולי".

חודש הרמדאן לא היה האלים ביותר גם בשלוש השנים האחרונות. "אוגוסט ודצמבר 2020 היו אלימים הרבה יותר - נרשמו 120 פיגועים והרוג ישראלי אחד", אמר פריש.

כך היה גם ב־2021, שנת מבצע שומר החומות - בניגוד למה שמקובל לחשוב. "הרשויות בארץ והרשתות החברתיות חיזקו את טענות חמאס בדבר מתאם בין רמדאן לבין האלימות הפלשתינית, אך התקפת הטילים של חמאס על ירושלים יצאה לדרך ב־10 במאי 2021 - יום אחד לפני סוף רמדאן", ציין פרופ' פריש.

עורך המחקר, פרופ' פריש, צילום: ללא

עם זאת, הוא הדגיש כי בדיקתו לא כללה משתנה נסתר - עוצמת המאמץ של מערכת הביטחון לסכל פיגועים, במיוחד ברמדאן. "לחמאס יש אינטרס שישראל תאמץ את הנרטיב שלו על המתאם בין רמדאן למספר הפיגועים, אבל הנתונים לא תומכים במתאם כזה", הסביר.

"אובייקטיבית, הם אלה שצריכים לפחד מאיתנו", הוסיף פריש. "המסר שאנו מפחדים בתקופה זו פוגע בביטחון ישראל, ומעודד אותם להסלים. ישראל צריכה להעביר מסרים של עוצמה - שטובים יותר לביטחון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר