במערכות הביטחוניות והמדיניות בישראל ובאזור רווחת כבר שנים ההנחה שחודש הרמדאן בארץ הוא אלים במיוחד, אך מחקר השוואתי שנערך לאחרונה לגבי השנים 2022-2015 לא מצא כל אישוש לכך.
פרופ' הלל פריש, ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, בדק את רוב הפיגועים שבוצעו בעשור האחרון, ובחן אם מספרם היה הגדול ביותר דווקא בחודש הרמדאן. נמצא שרק במהלך שנת 2022 היה מתאם (קורלציה) בין שני המשתנים - וגם אז הקשר לא היה מובהק וחד־משמעי.
הבדיקה החלה משנת 2015, שבה פרצה "אינתיפאדת הסכינים", אך פריש מצא כי האלימות פרצה בחודשים אוקטובר-דצמבר, הרבה אחרי רמדאן. "גל אלימות זה נמשך בארבעת החודשים הראשונים של 2016", הסביר פריש בשיחה עם "ישראל היום", "בשעה שרמדאן חל באותה השנה בין 7 ביוני ל־5 ביולי".
חודש הרמדאן לא היה האלים ביותר גם בשלוש השנים האחרונות. "אוגוסט ודצמבר 2020 היו אלימים הרבה יותר - נרשמו 120 פיגועים והרוג ישראלי אחד", אמר פריש.
כך היה גם ב־2021, שנת מבצע שומר החומות - בניגוד למה שמקובל לחשוב. "הרשויות בארץ והרשתות החברתיות חיזקו את טענות חמאס בדבר מתאם בין רמדאן לבין האלימות הפלשתינית, אך התקפת הטילים של חמאס על ירושלים יצאה לדרך ב־10 במאי 2021 - יום אחד לפני סוף רמדאן", ציין פרופ' פריש.
עם זאת, הוא הדגיש כי בדיקתו לא כללה משתנה נסתר - עוצמת המאמץ של מערכת הביטחון לסכל פיגועים, במיוחד ברמדאן. "לחמאס יש אינטרס שישראל תאמץ את הנרטיב שלו על המתאם בין רמדאן למספר הפיגועים, אבל הנתונים לא תומכים במתאם כזה", הסביר.
"אובייקטיבית, הם אלה שצריכים לפחד מאיתנו", הוסיף פריש. "המסר שאנו מפחדים בתקופה זו פוגע בביטחון ישראל, ומעודד אותם להסלים. ישראל צריכה להעביר מסרים של עוצמה - שטובים יותר לביטחון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו