בשעה 18:15 רחבת היכל התרבות ביבנה ריקה. נשים שהתנדבו לצעוד במצעד השפחות מתחילות להתאסף. "כל אחת בוחרת בת זוג ומעכשיו אנחנו אחיות ושומרות אחת על השנייה עד הסוף", מתדרכת ליטל רוזנטל, ממארגנות ההפגנה. "גם אם צועקים לכן 'ז**ה, ש****ה, תש****י' - אתן לא מגיבות. זה לא מעניין אתכן. לא פותחים את הפה".
מצעד השפחות הפך לסמל המחאה לא פחות מדגלי ישראל. הנשים זכו גם לסיקור בינלאומי ולרוח גבית ממרגרט אטווד, מחברת הספר "סיפורה של שפחה", שפרסמה בסוף השבוע את סרטון המפגינות מתל אביב וכתבה "מדהים".
אבל בעוד שבתל אביב הן מתקבלות באהדה, ביבנה השליכו עליהן ביצים בשבוע שעבר וקראו קריאות גנאי כמו "גויה, שתישרפי". השבוע אייל, אבא של ליטל, הגיע ללוות ולשמור. "בפעם הקודמת אנשים באו ותקפו, אז באתי להשגיח. אחרת הייתי הולך להפגין באשדוד", הוא אומר.
"כל המיעוטים ייפגעו"
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן כינתה ביום חמישי את המפגינות באדום "נשים שנלחמות בדיכוי דמיוני ושמתענגות על תחושת רדיפה לא קיימת". רותי, אחת הנשים בגלימות האדומות, עונה לה: "חייתי בדיקטטורה בארגנטינה, עליתי לישראל ב־1977 ולא אתן לזה לקרות פה. זה לא דיכוי דמיוני, כל המיעוטים ייפגעו פה אם יהיה כוח בלתי מוגבל בידי הממשלה". מפגינה אחרת מוסיפה: "שתבוא למקלטים לנשים מוכות ולמשרדי ממשלה ששם לא רואים נשים ותראה שהדיכוי קיים".
המחאה הזו מתרחשת בימים מתוחים - קצת יותר מ־24 שעות לאחר רצח דריה לייטל בחיפה, בזמן שהממשלה דוחה דיון חשוב בנושא האיזוק האלקטרוני. בהפגנה בתל אביב עולה לבמה אליענה חיוט בת ה־13, שנמנע ממנה לשיר בתחילת השבוע בטקס במועצה בגלל אדם חרדי.
20 ק"מ מיבנה אנחנו עוברים לאשדוד, שם גם מתרחשת הפגנת נגד של התנועה הימנית "אם תרצו". לירז רז הגיעה מתל אביב כדי לתגבר את המפגינים מאשדוד. "אני בת העיר, ואמא שלי ממארגני ההפגנות כאן", היא מספרת, בזמן שלפיד על הבמה אומר: "חשבו שהמחאה תיעלם. לא עלה בדעתם שזה יגיע לאשדוד ולבאר שבע".
רק כיכר רחבה והרבה מאוד שוטרים חוצצים בין תומכי ומתנגדי הרפורמה המשפטית. בשני הצדדים מניפים דגלי ישראל, אבל בצד של תומכי הרפורמה קוראים "העם דורש רפורמה משפטית" ומניפים שלטים עם הכיתובים "רוצים רפורמה עכשיו" ו"אנחנו הרוב ואנחנו מחליטים".
חיים, מפגין תומך הרפורמה, מנסה להרגיע: "לא תהיה מלחמת אחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו