לסגור נתיבים לטובת רוכבי אופניים - ועכשיו

התאונה הטרגית אתמול, שבה נהרג רוכב האופניים חגי רודריג מרעננה, הצטרפה לתאונה נוספת שבה נפצע קשה רוכב נוסף. שני דברים משותפים לשתי התאונות: העובדה שבשתיהן נפגעו רוכבי אופניים והעובדה שבשני המקרים היה אפשר למנוע אותן.

ביקרתי את משפחתו של חגי רודריג שעות ספורות אחרי שנודע על מותו ולא ידעתי את ליבי מצער. הסתכלתי על אשתו, הנמצאת בחודש החמישי להיריונה, היבטתי בעיניה של בתם הקטנה, בת 3, והרגשתי שהיה אפשר למנוע את האסון הזה. 

ב־2010, לאחר מותו של שניאור חשין ז"ל, באותן נסיבות ממש, געשה הארץ. דמם של רוכבי האופניים הפך הפקר. בהיותי חבר כנסת, ובתחושה שעלי למצוא פתרון חקיקתי לסוגיה כאובה זו, הנחתי על שולחן הכנסת, עם עמיתי ח"כ יריב לוין, הצעת חוק פשוטה המציעה סגירת נתיבים דלילים, מעוטי תחבורה, בשעות הבוקר בסופי שבוע - השעות שבהן רוכבי אופניים מרבים לרכוב. בירור עם קהילת רוכבי האופניים העלה כי סגירה של כמה דרכים ברחבי הארץ יכולה לשרתם היטב, לאפשר להם לעסוק בספורט הרכיבה בצורה בטוחה, ובעיקר להפריד בינם לבין הנהגים, אשר במקרים רבים עושים דרכם חזרה הביתה, חלקם חיילים או בליינים עייפים. בניגוד להצעות חוק רבות, הצעה זו לא דרשה משאבים רבים. בצורה פשוטה היה אפשר לנתב את קהילת הרוכבים לנתיב אחד בטוח ואת נהגי הרכבים לנתיב אחר, ובכך למנוע טרגדיות נוספות.

הצעת חוק זו עברה בקריאה טרומית ברוב של 25 תומכים מול 0 מתנגדים. לצערי הרב ולצער כולנו, המשך הליך החקיקה נעצר על ידי הממשלה.

אני פונה לשר התחבורה ולשר לביטחון הפנים בקריאה לאמץ את הצעת החוק הזו, להוציא אותה לפועל ולנקוט את כל הדרכים האפשריות כדי למנוע את הטרגדיה הבאה. מתן פתרון לרוכבי האופניים הוא צו השעה. הימנעות מפעולה נחושה תביא לכך שבעתיד לא נוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". עלינו לעשות מעשה, ויפה שעה אחת קודם.