"סכנת הפגיעה של שוטרי משטרת ישראל ממח"ש מועצמת נוכח תחושת השוטרים שאין להם גיבוי מצד המפקדים". כך עולה ממחקר שנערך על ידי מכון "דחף" בהנהלת ד"ר מינה צמח, שבדק את שביעות רצונם של השוטרים מעבודתם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במחקר, שהתבסס על כ־2,500 שוטרים ובני משפחותיהם, עלתה הטענה שגם אם השוטר לא פעל כשורה, עדיין יש לגבות אותו "כי זו העבודה שלו".
הדעה הרווחת במשטרה הכחולה היא שאי קבלת גיבוי גורמת לשוטרים לחשוש שאם יפעלו על פי שיקול דעתם - הם עשויים להיות מעוכבים בדרגה או אפילו מפוטרים. לדעת השוטרים, חקירות מח"ש וחוסר הגיבוי מהמשטרה פוגעים במעמדם, מה שגורם לירידה במוטיבציה ולעיכוב בעבודת השוטרים.
התוצאה, לטענתם, היא התגברות הפשיעה, דבר שתורם ליחס שלילי של הציבור למשטרה. כרבע ממרואייני המשטרה הכחולה אומרים כי בדרך כלל המשטרה מטפלת בצורה לא נכונה בשוטרים שהוגשו נגדם תלונות, ובקרב מרואייני מג"ב אומרים כשליש כי בדרך כלל המשטרה מטפלת בצורה לא נכונה בשוטרים שהוגשו נגדם תלונות.
מהמחקר, שהוזמן ע"י המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים בשנת 2012, עולה שכ־61% משוטרי המשטרה הכחולה חושבים שהציבור מזלזל בהם. במג"ב כמחצית חושבים שהציבור מזלזל בהם. במג"ב כמחצית חושבים שהציבור מזלזל בהם. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהשוטרים מפנימים את התדמית הציבורית שלהם.
רק רוב קטן משוטרי התחנות במשטרה הכחולה ומיעוט גדול משוטרי מג"ב אמרו כי הם גאים בעבודתם במשטרה. עם זאת, כ־42% אמרו כי יוקרת המשטרה גבוהה יותר לעומת קבוצת התייחסות של מקומות עבודה אחרים הדורשים כישורים דומים.
שוטרי המשטרה הכחולה ציינו גם כי מעצם העבודה עם עבריינים הם נחשפים לעימותים מסוכנים וכן לסיכונים ממפגש עם נרקומנים, חולי צהבת ואיידס. במשטרה הכחולה תוארו גם מצבים שבהם השוטר ניצב בפני פיתויים לקבלת שוחד. בקרב שוטרי מג"ב צוינה סכנה פיזית שכרוכה באיומים מצד עבריינים או מצד פלשתינים.
הסקר בדק סוגי לחצים המופעלים על השוטרים: אלימות מילולית, אלימות פיזית, איומים, זלזול האזרחים בשוטרים, תלונות לא מוצדקות של אזרחים נגד שוטרים וניסיונות פיתוי. כשני שליש במשטרה הכחולה וכמחצית במג"ב דיווחו על היתקלות, לעיתים קרובות, באחד מסוגי האיומים. הנושאים הלוחצים ביותר, הן במשטרה הכחולה והן במג"ב, הם זלזול בשוטרים ותלונות לא מוצדקות של אזרחים.