מיכל הרצוג: "שוויון מגדרי הוא עניין של חברה חפצת חיים"

בכל שנה, סביב יום האישה הבינלאומי, מתנהל דיון בשאלה אם יש צורך בקיומו של יום כזה או לא. התשובה של המצדדים היא, בדרך כלל, שהיום שבו יתקיים שוויון מגדרי מלא הוא היום שבו יתבטל הצורך ביום האישה. נדמה לי שהשנה, ואני כותבת את זה בצער, אין צורך בדיון הזה, משום שבאקלים הציבורי הנוכחי יש סימן שאלה מדאיג בנוגע למעמדן של נשים בחברה.

אלה לא מילים באוויר, זו המציאות שמשתקפת יום־יום לנגד עינינו. הרי כולנו מכירות את הסיטואציה שבה אנחנו יושבות מול המסך או בכנס ולא מאמינות שהפאנל, המהדורה או שולחן הדיונים מלאים בגברים, או מכילים, לכל היותר, אישה אחת.

כולנו, נשים וגברים, חייבים לשאול את עצמנו מה זה אומר שיותר מ־50 אחוזים מהאוכלוסייה נמצאים מעט כל כך - כמנהיגות, כמומחיות וכמקבלות החלטות - מול העיניים שלנו ושל הילדות והילדים שלנו.

הדברים הללו הם אינם גזירת גורל. אפשר לשנות אותם. נשים לא יהיו לעולם חלק מהותי וגדול מספיק בכל המקומות הללו אם לא נאתר ונצמיח אותן. זו יכולה להיות יוזמה פרטית, אבל כדי שתצליח היא חייבת להיתמך לכל הפחות, או להיות חלק מיוזמה רחבה יותר של הרשות המבצעת או המחוקקת.

זה עשור מפרסם מרכז "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית את מדד המגדר. המדד נותן דוגמה מצוינת להצלחה שבאה בעקבות מאמץ כזה: שיעור הנשים הדירקטוריות בחברות ציבוריות עומד על 23%, בעוד בחברות ממשלתיות - שבהן החוק מחייב את הגדלת הייצוג - הוא עומד על 44%. הפער המשמעותי הזה מוכיח, שחור על גבי לבן, שהבעיה אינה במחסור בנשים שיכולות לכהן בדירקטוריונים ולהשיא ערך רב, אלא בחוסר הנכונות לחפש באופן אקטיבי מחוץ למעגלים אוטומטיים.

הפתרון הרחב, כאמור, אולי יבוא באמצעות יוזמה או לכל הפחות שיתוף פעולה של המדינה, אבל נקודת הזינוק אליו מצויה קודם כל בדרישה ציבורית גורפת. דרישה לייצוג של נשים סביב כל שולחן קבלת החלטות, בכל תחום. דרישה להפעיל לשם כך כוח "קשה", כמו חקיקה ואכיפה, לצד כוח רך, כמו יצירת הסכמות, תמיכות והשקעות. דרישה להגנה על זכויות נשים. דרישה לייצוג נשים ולמניעת הדרה שלהן בכלל המרחבים הציבוריים. אם לא נדרוש - המציאות לא תשתנה.

בעוד כמה חודשים ייערכו הבחירות לשלטון המקומי במדינת ישראל, וזו הזדמנות חשובה מאין כמוה לא רק לדרוש, אלא גם לקיים. אני קוראת לנשים להעמיד עצמן לבחירה בבחירות הללו, להחליט להשפיע במרחב הציבורי המקומי, שהוא הקובע הרבה פעמים את אורחות חיינו. אני קוראת למפלגות השונות לקדם נשים כמועמדות ולהעמיד לרשותן את מנגנוני הריצה והתמיכה שחסרים פעמים רבות לנשים, מנגנונים שהם כוח משמעותי מאוד לבחירה.

שוויון מגדרי הוא לא עניין של נשים בלבד. הוא צריך להיות גם עניין של גברים. שוויון מגדרי הוא עניין של חברה חפצת חיים, של דמוקרטיה בריאה, משגשגת. עד שלא ניאבק עליו כולנו, עד שלא נתעקש עליו כולנו - למען ההווה ולמען הדורות הבאים - הוא לא יהיה.

צריך להיאבק עליו. והרשו לי להגיד: אנחנו ניאבק עליו. יחד.