היה זה לפני כמה חודשים, כשהיינו בדרכנו לבית הוריי בקריית ארבע. אשתי נהגה ברכב ואני הייתי בנייד. לפתע אשתי אמרה: "יש לו אקדח!".
מולנו, על כביש 60, הכביש המרכזי של יהודה ושומרון, עברה שיירה של כלי רכב, ומתוך אחד מהם הוציא נוסע את ידו, כיוון אקדח אל השמיים וירה צרור של כדורים. סירי, איך אומרים ההפך ממשילות?
בשנה האחרונה חלה הידרדרות במצב הביטחוני ביהודה ושומרון, וקצינים בכירים בצה"ל אומרים כי אנו עלולים להיות על סף הסלמה משמעותית בשטח. מדי יום נזרקים אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב פרטיים ועל אוטובוסים; מדי יום יורים מחבלים לעבר בתים ביישובים.
צה"ל, יודע כל מתיישב, עושה את עבודתו נאמנה. מדי יום נכנסים לוחמים לקסבה של שכם או למעמקי מחנה הפליטים ג'נין ופועלים כדי למגר טרור. מדי יום יש מחבלים שנהרגים ונעצרים בלב הכפרים כדי לשמור על השלווה בערי ישראל ועל כבישי יהודה ושומרון רגועים עד כמה שניתן. אלא שלעיתים הדבר נוסך תחושה מוגזמת של ביטחון בדרכים, וקל לשכוח שאנו בעיצומה של מלחמה נוספת על ביתנו - בתל אביב וביצהר, ברמת השרון ובאלון מורה.
בנוהלי הפתיחה באש בנוהל מעצר חשוד, יודע כל אדם ששירת פעם בצה"ל, יש צורך באמצעי, בכוונה וביכולת: אמצעים, בדמות כלי נשק חמים, יש בשפע. בצה"ל מעריכים שבכל בית פלשתיני בממוצע יש רובה או אקדח; כוונה, ניתן לראות בטיקטוק, ולאחר הפיגוע האחרון נפוץ סרטון הסתה שבו מוסבר להמונים כיצד לבצע פיגוע במתווה דומה;
יכולת, הוכיחו המחבלים, גם לצערנו, יש ויש. מסיבה זו, פיגוע במתווה של חווארה, לצערנו, היה עניין זמן. היו ניסיונות לבצע פיגועים דומים בשנה האחרונה באזור זה, והפעם הצליחו המנוולים במזימתם. כבר חודשים ארוכים שהמתיישבים ביו"ש דורשים "חומת מגן 2". לא מדובר בהכנסת חטיבות טנקים וחי"ר לתוך ג'נין אלא בשינוי גישה, בהחזרת ההרתעה שאבדה. זו הגישה שהמדינה צריכה להוביל כעת - גישה שקובעת כי אנו שולטים על השטח, ונמגר כל ניסיון לרצוח יהודים.
מהי התחושה של מתיישב כשהוא נוסע על הכבישים ביו"ש, נשאלתי. התחושה היא אותה תחושה מלפני 30 שנה, כשהייתי ילד בן 8 שנוסע בלב חברון בשעות הקטנות של הלילה וראיתי רכב עומד בצד הדרך ופנסיו דלוקים; התחושה היא אותה תחושה שחשתי באפריל 2022 כשליוויתי עורכת לרכבה ביפו כשידי על האקדח, בעוד מחבל רצחני מבצע מסע הרג ברחוב דיזנגוף, ולאחר מכן עושה את דרכו אלינו.
את הטרור צריך למגר, בין שהוא מכוון כלפי מתיישבים בחווארה ובין שמכוון לעבר תושבים ברעננה. קצנו ב"ניהול הסכסוך", קצנו בניסיון לשמור על השטח רגוע בעוד המחבלים משדרים לנו שהשטח הוא הכל, רק לא רגוע. קצנו בפיגועים. הגיע הזמן לשנות גישה.
אך יש לומר בבירור לצד הזעם הכבד, פעולות פסולות כמו אלו שראינו אתמול בערב בחווארה פוגעות בהתיישבות ושופכות את התינוק עם המים. איננו מדינת אנרכיה, איננו קוזאקים, וכל פעולה נגד מחבלים צריכה להיות אך ורק על ידי כוחות הביטחון, ובוודאי שלא נגד פלשתינים תמימים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו