מקווה בן 2000 שנה התגלה בגן ילדים

מקווה מימי בית שני ובו מסר מוצפן התגלה לפני כחודשיים בשכונת ארנונה שבירושלים, במהלך פיקוח ארכיאולוגי שגרתי של רשות העתיקות על עבודות בנייה להקמת גן ילדים.

המקווה נחשף בתוך מערה תת קרקעית שבהיקפה הוצבו ספסלים. לצד מקווה הטהרה, נחפרה גת להפקת יין. קירותיו של המקווה מכוסים בטיח קדום, שעליו שפע של ציורי קיר וכתובות שנכתבו בעזרת בוץ, פיח וחריטות. הכתובות נכתבו בארמית, והן כתובות בכתב יהודי רהוט, אשר היה נהוג בסוף ימי הבית השני. בין הסמלים המצוירים - סירה, עצי דקל ומיני צמחים, וייתכן שגם מנורה.

תמונות הכתובות על קירות המקווה //צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

רועי גרינולד ואלכס ויגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מספרים על חשיבות הממצא: "אין ספק שמדובר בתגלית משמעותית. ריכוז כזה של כתובות וסמלים מימי הבית השני באתר ארכיאולוגי אחד, וברמת השתמרות שכזו, הוא נדיר וייחודי, ומסקרן ביותר". בשלב זה של המחקר משמעות הכתובות עוד לא ברורה. החוקרים מעריכים שייתכן שחלק מהכתובות מציינים שמות ואילו הסמלים שצוירו על הקירות שכיחים באומנות החזותית של ימי הבית השני. בתוך כך, הציור שניתן, אולי, לפרשו כמנורה הינו חריג, מאחר שבימים אלה המעיטו בתיאור חפץ מקודש זה, ששכן בבית המקדש. לדברי החוקרים, "את הסמלים ניתן לפרש מחד כסמלים בעלי תוכן חילוני, ומאידך כסמלים בעלי משמעות דתית ורוחניות עמוקה".

משה (קינלי) טור פז, ראש מינהל החינוך בעיריית ירושלים, הוסיף כי "מערכת החינוך הגדולה בירושלים מצריכה תמיד בנייה נוספת של מבני חינוך. הממצא הייחודי התגלה במתחם בו מתוכננים להיבנות שני גני ילדים וכעת מתבצע בו הליך השימור של רשות העתיקות. האתר הארכיאולוגי וההיסטורי שנחשף הינו בעל ערך רב לזהות שלנו כעם יהודי אשר עשוי להאיר אור נוסף על חייהם של אבותינו בעיר ירושלים. נמשיך לעמוד בקשר עם רשות העתיקות ויחד נבחן כיצד נוכל לתת ביטוי חינוכי וסמלי לתגלית שנמצאה".

חפירות לחשיפת מדרגות המקווה//צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

על פי החוקרים, מספר שאלות עומדות לפתחם: מציאת הקשר בין הסמלים לכתובות, ומדוע צוירו דווקא במקווה הטהרה, מי העומד מאחורי ציורם - אדם אחד או מספר אנשים, האם מישהו חמד לצון בשרבוטו את הציורים, או שמא יש כאן רצון להעביר מסר רוחני ודתי עמוק ואולי אף קריאה לעזרה כתוצאה מאירוע טראומטי כמו הרס המקדש ומלחמת החורבן של 66-70 לספירה?

ממצא הציורים כה רגיש, עד כי חשיפתם לאוויר מסבה להם נזק. לכן, עם מציאת הכתובות, החלה רשות העתיקות בפעילות שימורית מורכבת. הכתובות עברו טיפול ראשוני באתר, הוצאו בשלמותן מהמקום והועברו למעבדות השימור של רשות העתיקות להמשך טיפול וייצוב. בעתיד צפויה רשות העתיקות להציג את הכתובות המרתקות בפני הציבור הרחב.