"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"חשבנו שאדמת ישראל עשויה מזהב"
היום, לפני 30 שנה בדיוק, התרגשנו כולנו עם השלמת מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה • גטהון סמני היה רק בן 10 כשהגיע עם משפחתו אל הארץ המובטחת וצולם באחת התמונות שהפכו לסמל העלייה • כעת הוא מעלה זיכרונות מביתו שבנתיבות
| צילום: דודו גרינשפין
30 שנה למבצע שלמה

"חשבנו שאדמת ישראל עשויה מזהב"

היום, לפני 30 שנה בדיוק, התרגשנו כולנו עם השלמת מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה • גטהון סמני היה רק בן 10 כשהגיע עם משפחתו אל הארץ המובטחת וצולם באחת התמונות שהפכו לסמל העלייה • כעת הוא מעלה זיכרונות מביתו שבנתיבות

יורי ילון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כשהיה בן 10, עלה גטהון סמני לישראל עם משפחתו מאתיופיה במסגרת מבצע שלמה. בני המשפחה לבשו בגדים חגיגיים ועלו לטיסה, מייחלים להגיע אל הארץ המובטחת ולהתחיל בישראל חיים חדשים.

"זה היה כמו יציאת מצרים, הוציאו אותנו בלילה והיה חשש לחיינו", הוא משחזר, 30 שנה אחרי המסע הבלתי נשכח. "היתה התרגשות עצומה. ציפינו לראות את ירושלים ואמרו לנו שהאדמה בישראל עשויה מזהב. העלייה היתה חשאית וגם המוסד היה מעורב. התנאים היו קשים. ישבנו על הרצפה של המטוס ושרנו 'דוד מלך ישראל'. זקני העדה חלמו כל החיים להגיע לירושלים - ראיתי את זה בעיניים הבורקות שלהם".

אחרי הנחיתה בארץ גטהון ומשפחתו הועברו לטבריה. "זה לא היה מה שציפינו לו", הוא משתף, "לא החזון שאבות אבותינו ציפו לו. אחרי שנה וחצי עברנו לנתיבות ומאז אני גר בנתיבות".
גטהון רצה להשתלב בחברה והתגייס לשירות קרבי. "התגייסתי בתור לוחם והייתי טירון של נ"מ. באחד הימים בטירונות הוציאו אותנו באמצע - והתבקשנו לאבטח את עפרה.

הייתה לנו היתקלות עם מחבלים בפעולה מבצעית ונפצעתי בברך. שני חברים שלי נהרגו. מאז אני נכה צה"ל - גם פיזית וגם הלום קרב". למרות פציעתו וההתמודדות עם מצבו הרפואי, גטהון אימץ גישה חיובית והוא מעודד התנדבות ותרומה למען המדינה: "העולם של הלומי קרב הוא עזרה ואהבה.

אני עובד עם נוער בסיכון. זו השליחות שלי. אני עוזר לקהילה האתיופית בנתיבות. אני אומר לצעירים שצריך להתגייס ולהתנדב כי כשאתה בפנים יש לך כוח. חשוב גם שיהיו שוטרים מהעדה האתיופית, ולהפסיק עם המילה 'מקופחים'. יש לנו דור חדש ואני רוצה שהוא יגדל לעתיד טוב. אני אומר לנוער בנתיבות לעבוד מהראש ולא מהרגש. אני מתכוון להמשיך בשליחות. המסר שלי אליהם הוא ללכת ללמוד ולהצליח".

בתור תושב נתיבות, השבועיים האחרונים, שבהם התנהל מבצע שומר החומות, היו מתוחים עבור סמני. הוא מתאר כי סבל מכך שאין בשכונה שלו מיגון מתאים. "אני נכה צה"ל ללא מיגונית. יש רק מקלט רחוק, שאני לא יכול להספיק להגיע אליו בגלל הפציעה שלי. בתור לוחם - אני זועק. כל אזעקה לקחה אותי 20 שנה אחורה והחזירה לי את הטראומות. האזעקות תפסו אותי עם ילדיי וזה לא היה קל.

המצב שאין אצלנו מיגוניות זו הפקרה שלנו, ובעיקר של המבוגרים. הקשישים אפילו לא יכלו לרדת במדרגות בזמן האזעקות. אני מצפה ליחס ראוי".

בהתייחס לסיום המבצע אומר סמני: "הפסקות האש נותנות לחמאס הזדמנות להתחמש, וגם צריך לזכור שיש את גזרת הצפון. למרות הפציעה המשכתי לשירות מלא, וגם גייסתי לוחמים כי זו הארץ שלנו ואנחנו צריכים להגן עליה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...