"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נהריה: נחשפה מצודה בת 3,400 שנה

הממצא ההיסטורי אותר במהלך עבודות להקמת מגדל וחניון תת-קרקעי • הממצאים ישולבו במרתף המגדל לרווחת הציבור

,עודכן
עבודות החפירה באתר // עבודות החפירה באתר

במהלך עבודות לבניית מגדל מגורים חדש וחניון תת-קרקעי בנהריה נחשפו שרידי מצודה מהתקופה הכנענית בת 3,400 שנים. לאור החשיבות הרבה של הממצאים הארכיאולוגים, הוחלט בסיכום בין מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, ובין מנהל חברת כוכב הבונה את הפרויקט החדש, דני כוכב, כי הם ישולבו בבניין המגורים.

צילום: גיא פיטוסי, ערן גילוארג, באדיבות רשות העתיקות

שרידי המצודה העתיקה התגלו במהלך חפירה שניהלה רשות העתיקות בשיתוף עם קבוצות נוער, ובהם תלמידי תיכון 'שחקים' מנהריה.

על רקע אופי ואיכות הממצאים, ביקשה רשות העתיקות למצוא פתרון שיאפשר לשמור חלק מהשרידים לרווחת הציבור. כך, בסיועו של מתכנן הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז צפון במשרד הפנים, האדריכל אלכס שפול, הוחלט שבקומת המרתף של הבניין תישמר ותוצג חלק מהמצודה להנאת הדיירים והמבקרים.

אתר החפירות ממבט הציפור // צילום: גיא פיטוסי, באדיבות רשות העתיקות

נמרוד גצוב, יאיר עמיצור וד"ר רון בארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ציינו כי "נראה שהמצודה שחשפנו שימשה מרכז מנהלי, ששירת את הספנים, ששטו לאורך חופי הים התיכון לפני 3,400 שנה. לצד המצודה היה ככל הנראה מעגן, ובחדריה נמצאו ממצאים רבים".

פסלוני נשים מתקופת הברונזה המאוחרת // צילום: ערן גילוארג, באדיבות רשות העתיקות

"בין הממצאים התגלו פסלוני חרס בדמות אדם ובעלי חיים, כלי נשק מברונזה וכלי חרס מיובאים, המלמדים על קשרי מסחר ותרבות ענפים עם קפריסין ועם שאר אגן הים התיכון", אמרו מנהלי החפירה.

ידית קנקן שעליה טביעת חותם מתקופת הברונזה התיכונה // צילום: ערן גילוארג, באדיבות רשות העתיקות

ברשות העתיקות הבהירו כי לפחות ארבע פעמים חרבה המצודה בשריפה עזה, וחזרו לבנות אותה מחדש. בשכבות השריפה נמצא שפע של גרעיני תבואה, קטניות וענבים. ממצא זה מעיד על האספקה אותה רכשו יורדי הים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר