מהאנטישמיות בצרפת - לצבא ההגנה לישראל

יונתן ויינברג היה רק בן 13 כשנפל קורבן למתקפה של צעירים אנטישמים בצרפת. היום, בגיל 24, אחרי שעשה עלייה, הוא לוחם בגדוד צבר של חטיבת גבעתי, וביום חמישי האחרון סיים במצודת יואב ליד קריית גת את מסע הכומתה של החטיבה.

סיפורו של יונתן מתחיל לפני 11 שנים בעיר ורסאי שבצרפת, שם התגורר עם אביו. "חזרתי הביתה מבית הכנסת כשכיפה לראשי, ואז חבורה של שמונה צעירים התנפלו עלי, דקרו אותי בבטן, היכו אותי בראש תוך שהם צורחים ומקללים 'יהודי בן זונה' ועוד קללות אנטישמיות", סיפר. בעקבות התקיפה האכזרית פונה יונתן לבית חולים, ואושפז במשך חודש במצב קשה ביותר כשסכנה ממשית נשקפת לחייו. "הייתי מונשם ומחוסר הכרה ומצבי היה קשה מאוד. הייתי בשוק ממה שקרה". הוא סיפר עוד כי רק אחרי חודשיים החלים מהתקרית, "וכבר אז הבנתי שבמצב כזה של התאכזרות ליהודים כי הם יהודים, מקומי לא בצרפת".

לימים, אחרי ביקור קצר בישראל שבמהלכו נקשר למדינה, היה שותף לתוכניות של אביו שדיבר על עלייה לישראל. "אבא שלי תיכנן לעלות, אבל לצערי הוא נפטר לפני ארבע שנים מהתקף לב בגיל 54, ולא הספיק להגשים את חלום העלייה. זו היתה תקופה קשה מאוד בשבילי, שחיזקה אצלי את הרצון לעלות לארץ, ובכך להגשים את החלום של אבא שלי".

לפני שנתיים וחצי עשה יונתן עלייה, למד באולפן ולפני כשמונה חודשים התגייס לצה"ל בכוונה לשרת כלוחם קרבי. על חוויית הגיוס שלו סיפר: "חודש וחצי הייתי בבקו"ם ולא הגעתי לשום מקום עד שהמשכתי לחטיבת גבעתי והתחלתי מסלול של לוחם קרבי".

בשבוע שעבר, בתום מסע הכומתה המפרך, התרגש עד דמעות כשאמו סילבי הגיעה במיוחד מפאריס כדי להיות לצידו בטקס המרגש. "התרגשתי מאוד שאמא שלי הגיעה לארץ לשלושה ימים, רק כדי להיות איתי בטקס", סיפר. "למעשה, היינו רק יום אחד יחד והיא כבר חזרה. אני שמח במה שאני עושה, שלם עם הבחירה שלי ומאושר מזה שאמא שלי, שנשארה לבד בפאריס עם אחותי, תומכת בי".