"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מטפלים באמנות: "הסדירו את התחום"

טוענים: המחסור בהכוונה ובביקורת מצד המדינה מסכן חיי אדם • משרד הבריאות: הנושא ייבחן

,עודכן
טיפול באמנות // צילום: Gettyimages (אילוסטרציה) // טיפול באמנות

לאחר שנים של ניסיונות להסדרת מעמדם בחוק, יוצאים המטפלים באמנות למאבק נגד משרד הבריאות, בדרישה להכרה ולהסדרת התחום. לדברי עדנה לשם, יו"ר יה"ת (האיגוד הישראלי לתרפיה על ידי יצירה והבעה, י"ב), "בישראל יכול אדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא מטפל. מדובר בטרמפיסטים שמשחקים בחיי אדם והורסים את המקצוע."

המעסיקה הגדולה ביותר של מטפלים היא מערכת החינוך, בעיקר במוסדות החינוך המיוחד. המטפלים מטפלים בקשת רחבה של תסמינים נפשיים בילדים, נוער ומבוגרים כאחד. בין השאר, הם משולבים בבתי חולים פסיכיאטריים, בתחנות לבריאות הנפש, במסגרות לשיקום חולה נפש בקהילה, במוסדות לגמילה מסמים ומאלכוהול, במרכזים לנפגעי תקיפה מינית, במרכזים לנפגעי טראומה ובטיפול באוכלוסיות נוספות בסיכון גבוה.

אף שבישראל פועלים כיום יותר מ-5,000 מטפלים באמנות, בניגוד למקצועות הרפואה, הסיעוד והמקצועות הפרא-רפואיים, אין למקצועות הרפואה המשלימה, על כל ענפיה, מעמד ומסגרת מוסדרת לפעילות. המשמעות הנגזרת מכך היא שכל העולם הטיפולי מתנהל למעשה ללא יד מכוונת וללא פיקוח ובקרה על תהליכי ההכשרה של המטפלים, תנאי הקבלה למקצוע, התנאים שבהם ניתנים הטיפולים, מה אסור ומה מותר למטפל לבצע וממה יש להימנע. אין גם יכולת מעקב אחר איכות הטיפולים, ואין מענה למטופלים שנעשה להם עוול במסגרת קבלת טיפול רשלני.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ממשרד הבריאות נמסר כי התחום "לא הוסדר עד כה בחוק, שכן עד לאחרונה לא היה מדובר במקצוע אקדמי, כי אם בלימודי תעודה. המשרד פירסם במשך השנים קריטריונים להעסקת מטפלים באמנות במוסדותיו, וכך גם עשו במשרד החינוך. לאחרונה מספר מוסדות לימוד שינו את מסלולי הלימוד מלימודי תעודה ללימודי תואר שני בתחום, ובכוונתנו לבחון את האפשרות להסדרת המקצוע."

ממשרד החינוך נמסר כי "טיפול באמצעות אמנויות חיוני מאין כמוהו כדי לקדם את התלמידים, ויש בו כדי להקל על הסתגלות התלמידים למסגרת החינוכית. מטפלים באמנויות מועסקים לפי מחוון שנבנה בהסכמה עם משרד הבריאות, ושמתבסס על חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ועל פי דרישות המל"ג, והוא מגדיר את ההכשרה הנדרשת לעבודה במערכת החינוך. המטפלים באמצעות אמנויות מפוקחים על ידי מפקחי החינוך המיוחד במשרד ובמחוזות."

בהכנת הידיעה השתתפה מיטל יסעור בית-אור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר