"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נחשפה גת בת 1,600 שנים בירושלים
חפירות ארכיאולוגיות לקראת הקמת מבני מגורים במתחם שנלר בעיר חשפו בית גתות עתיק, עדויות לקיומו של בית מרחץ
שברי כלי חרס וזכוכית עתיקים רבים שנמצאו בתוך בור מטוייח שנחשף באתר // צילום: באדיבות רשות העתיקות // שברי כלי חרס וזכוכית עתיקים רבים שנמצאו בתוך בור מטוייח שנחשף באתר

נחשפה גת בת 1,600 שנים בירושלים

חפירות ארכיאולוגיות לקראת הקמת מבני מגורים במתחם שנלר בעיר חשפו בית גתות עתיק, עדויות לקיומו של בית מרחץ

יורי ילון
, עודכן

ממצאים מפתיעים בני יותר מ-1,600 שנה התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות לקראת הקמת מבני מגורים לאוכלוסייה החרדית במתחם שנלר בירושלים, במימון חברת "מרום ירושלים".

בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני כ-1,600 שנה.

צילום: EYECON, באדיבות רשות העתיקות

בית הגתות כולל משטח סחיטה המרוצף פסיפס לבן. במרכזו בור עיגון למכבש בורג, שסייע במיצוי מרבי של התירוש מהפרי. מסביב למשטח הסחיטה הותקנו שמונה תאים לאחסון הגפנים, ואולי גם ליצירת תערובות של תירוש עם חומרי טעם נוספים - ועל ידי כך ייצור יין בטעמים שונים. הארכיאולוגים מעריכים כי בית גתות זה שימש את תושביו של בית אחוזה גדול, שתושביו התפרנסו, בין היתר, גם מגידול גפנים וייצור יין.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בסמוך לגת המרשימה התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ, בדמות צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ, ומספר לבני חרס. חלקן נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי. לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים היהודית, ויחידותיו המשיכו לשהות בעיר עד לשנת 300 לספירה הכללית בקירוב. בין מרכזיו העיקריים של אותו ליגיון רומי היה זה ששכן באזור בנייני האומה המרוחק מאזור החפירות הנוכחיות כ-800 מטרים בלבד, שם אף פעל מרכז גדול לייצור של כלי חרס ולבנים.

הארכיאולוגים מציעים כי האתר בשנלר מהווה נספח יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר בבנייניי האומה. כמקובל בעולם הרומי, גם כאן בשנלר שולב בתכנית בית האחוזה בית מרחץ פרטי".

בית הגתות // צילום: גיא פיטוסי, רשות העתיקות

החשיפה היא המשך לחפירות ההצלה שנערכו באתר לפני כחצי שנה, אז נחשפו באתר עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף ימי הבית השני.

שיתוף פעולה עמוק עם הקהילה החרדית

אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר כי "ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר". הוא הוסיף כי "מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו כאן מצטיירת תמונתה של ירושלים – חיה ותוססת ופעילה, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני".

ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם ציין כי "זוהי דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא. רשות העתיקות, בדומה לשאר המגזרים, פועלת להטמעת המורשת התרבותית הקדומה גם בקרב אוכלוסייה זו".

החפירות במתחם שנלר // צילום: באדיבות רשות העתיקות

בית היתומים שנלר פעל בירושלים משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה. בימי שלטונו של המנדט הבריטי סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה. המתחם המשיך לשמש כמחנה צבאי של צה"ל עד שנת 2008.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...