"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לאחר התקרית בחברון: הצעת חוק לאסור צילום לוחמים
חברי הכנסת מיקי זוהר ואלי דלל מבקשים לקבוע מאסר עד חמש שנים למי ש"מצלם את כוחות הביטחון בכוונה מודעת להפריע לביצוע משימתם" • יו"ר תנועת "אם תרצו", מנסחת ההצעה: "יש הבדל ענק בין צילום תיעודי לבין שימוש במצלמה ככלי הפרעה לחייל"
הסוף ל"תיעוד המחאתי"? | צילום: עמרו עיסא וטל שגיא

לאחר התקרית בחברון: הצעת חוק לאסור צילום לוחמים

חברי הכנסת מיקי זוהר ואלי דלל מבקשים לקבוע מאסר עד חמש שנים למי ש"מצלם את כוחות הביטחון בכוונה מודעת להפריע לביצוע משימתם" • יו"ר תנועת "אם תרצו", מנסחת ההצעה: "יש הבדל ענק בין צילום תיעודי לבין שימוש במצלמה ככלי הפרעה לחייל"

חנן גרינווד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חברי הכנסת מיקי זוהר ואלי דלל (הליכוד) הגישו הצעת חוק שמבקשת לאסור צילום של חיילים בשעת פעילות מבצעית.זאת, בתגובה לאירוע שהתרחש לפני כשבועיים בחברון, שבמסגרתו תיעדו פעילי שמאל קיצוני חיילים ונקלעו מולם לעימות.

ההצעה, שנוסחה בסיוע האגף המשפטי של תנועת אם תרצו, קובעת: "המסריט או מצלם חיילים ואנשי כוחות הביטחון בעת מילוי תפקידם, כאקט מחאתי ובכוונה מודעת להפריע לביצוע משימתם או לערערם, דינו מאסר עד חמש שנים".

הח"כים, שהצעתם כוללת גם ענישה של מפיצי התכנים, נימקו כי "כבר שנים שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון עדים לתופעה של 'תיעוד מחאתי', המתבצע על ידי אנרכיסטים, פעילים אנטי־ישראלים או 'פרו־פלשתינים'. השימוש בכלי התיעוד באופן זה אינו חלק מפעילות עיתונאית ותיעודית, ומטרתו אחת - הפרעה לחיילים ופגיעה ברוחם".

לדברי ח"כ זוהר, "המענה המיידי למלחמה של האנרכיסטים בחיילי צה"ל הוא לאסור עליהם לצלם אותם. בכל מדינה מתוקנת המצלמה הייתה מוחרמת והאנרכיסט היה נעצר". ח"כ דלל הוסיף: "החיילים שלנו צריכים לקבל מאיתנו גיבוי, אף אחד לא מתגייס בשביל לקבל הטרדות והצקות מאנרכיסטים".

מתן פלג, יו"ר אם תרצו, הסביר כי "ההבדל בין צילום עיתונאי או תיעודי לבין שימוש במצלמה ככלי הפרעה לחייל הוא ענק. חשוב שכל מפריע יידע כי פעולתו תיענה בעונש".

מאז 2005 מפעיל ארגון "בצלם" את פרויקט "חמושים במצלמות". לצד אנשי הארגון, נוהגים פעילים מעשרות ארגוני שמאל לתעד חיילים באזורי עימות, ופעמים רבות הם אף מפיצים תיעוד ערוך ומגמתי של האירועים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...