הנהלת "מגה בעיר" בנס ציונה לא אפשרה לתושבת העיר הסובלת מפוסט-טראומה ומתניידת עם כלב שירות המסייע לה להתגבר על החרדות להיכנס עם הכלב לסניף. "צעקו עלי 'אין לך צורך בכלב, את לא עיוורת'. זה היה ממש מביך", סיפרה.
ר', בת 40, סובלת מפוסט-טראומה מאז שירותה הצבאי. היא שירתה כלוחמת ושימשה קצינה בקבע. לאחר שבמשך כ-17 שנים נמנעה לצאת מהבית למקומות מסוימים, בעיקר מקומות עם קהל כמו קופת חולים, קניון וסופרמרקט, היא קיבלה לפני כחצי שנה כלב שירות ממשרד הביטחון. "כמות האנשים שיש בסופר מעוררת אצלי חרדה", היא מגלה. "אם משהו חלילה ייפול מאיזה מדף, זה יישמע לי כמו פיצוץ ואני אחטוף התקף".
לפני כמה ימים התגברה על הפחד וביקשה להיכנס ל"מגה בעיר" עם כלב השירות שלה. על הכלב מולבש וסט שעליו כתוב "כלב שירות", והיא גם נושאת עימה תעודות המאשרות את תפקידו. "מה שקרה שם היה מזעזע", היא אומרת. "התחילו לצעוק עלי שלא אכנס עם הכלב. כשניסיתי להסביר אמרו לי: 'אין לך צורך בכלב, את לא עיוורת'. זה היה ממש מביך. היו לקוחות בסופר שאמרו להם שהם צריכים לאשר לאנשים להיכנס גם עם כלב שירות, אבל זה לא ממש עניין אותם".
נציין כי תקנות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובעות ש"יש לאפשר לאדם עם מוגבלות להשתמש בשירות הציבורי תוך הסתייעות בחיית שירות. לבקשת נותן השירות, על האדם להציג תעודה או סימן המעידים על היות החיה חיית שירות".
ר' מספרת כי המקרה הזה גרם לה לרגרסיה ברצון שלה לצאת מהבית. "אני עובדת על עצמי אבל זה קשה", היא מסבירה, "לצערי, אין לאנשים מודעות. זה שלא רואים את הנכות שלנו זה לא אומר שאין לנו כזו. לנשים בכלל אומרים 'לא היית לוחמת. היית בשקם'. כל מיני הערות דביליות. כלב שירות יודע לזהות את החרדה שלי ודואג להוציא אותי מהמשבר. זה נכון גם לגבי פחדים ולחצים. אני הולכת איתו לכל מקום".
מ"מגה בעיר" נמסר: "אנו מתנצלים על עוגמת הנפש. עובדי הסניף פעלו על פי מדיניות ונוהלי החברה, שלפיהם אין להכניס בעלי חיים, למעט כלבי סיוע. יש להדגיש כי העובדים לא ידעו שמדובר במקרה מסוג זה. הנושא ייבדק ויופקו הלקחים לעתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו