"מעריך כל רגע שהיה איתנו": אריה שצ'ופק בן ה-16 שנרצח בפיגוע בירושלים הובא למנוחות
שצ'ופק התגורר בשכונת הר נוף בעיר וחיכה כמו בכל בוקר להסעה שתיקח אותו למוסד בו למד • מטען חבלה שהוסלק מאחורי תחנת האוטובוס התפוצץ • חבריו התקשו לעכל את הבשורה: "הוא תמיד ראה הכל באור חיובי, תמיד עם חיוך"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
מסע הלוויה של הנער אריה שצ׳ופק בן ה-16,שנרצח הבוקר בפיגוע הקטלני בכניסה לירושליםנערך היום (רביעי) מבית הכנסת בוסטון בשכונת הר נוף בירושלים להר המנוחות. משה, אביו של אריה, ספד לו בכאב ובצער: "אני רוצה להיפרד מהבן שלי אריה. אני מעריך כל רגע שהיה איתנו כילד במשפחה שלנו. תודה לכל מי שהגיע לכאן".
חבריו התקשו לעכל את מותו הטרגי. אחד מחבריו אמר ל״ישראל היום": "הוא תמיד ראה הכל חיובי, תמיד עם חיוך. היה כיף להיות בסביבתו. זה שוק מוחלט. דיברתי אתו אתמול ופתאום נודע לי שהוא זה שנרצח. חבר התקשר אמר לי שזה אריה והייתי בשוק. כמעט התעלפתי. הוא נהנה ללמוד בישיבה, היה חברותי מאוד. כולם אהבו אותו".
הלם מוחלט שורר בשכונת הר נוף בה התגורר אריה עם משפחתו. "הוא שאף תמיד להצליח בכל מה שעשה, שאף גבוה", סיפר חבר נוסף של אריה. "הייתי בהלם אדיר ששמעתי שאריה נרצח בפיגוע. הייתי קרוב למקום הפיגוע. היה היה חביב וחייכן אהב ללמוד. לפני שאריה למד בישיבה קטנה הוא למד בתלמוד תורה הרא״ם בהר נוף, כיתה שידעה מכאובים ושכול לאחר שאחד מתלמידי הכיתה נהרג באסון מירון. תלמוד התורה הזה ידע אסונות רבים כאשר אביו של אחד מהתלמידים נרצח בפיגוע בבית הכנסת בהר נוף לפני 8 שנים".
חבריו של אריה שהיו בדרכם ללימודים בישיבה ונסעו איתו באוטובוס דקות לפני הפיגוע התבשרו שחברם האהוב הוא זה שנרצח בפיגוע.
משה, אביו של אריה, ספד לו בכאב ובצער: "אני רוצה להיפרד מהבן שלי אריה. אני מעריך כל רגע שהיה איתנו כילד במשפחה שלנו. תודה לכל מי שהגיע לכאן".
אמיר הורביץ דיבר בשם המשפחה ואמר: "עלה המוות בחלוננו. הבחור שנפרדים ממנו אריה בן משה שהיה בדרכו לישיבה ללמוד ונפגע על ידי טרוריסטים. באנו לתת לו את הכבוד האחרון. כולם צריכים לדאוג שאחד שלומד ומקיים מצוות נפטר לעולמו. כואבים את כאב המשפחה. כל אחד שנהרג בארץ ישראל בגלל שהוא יהודי הוא קדוש קדושים. שהקב״ה יעזור לנו שלא נשמע שוד ושבר בבתינו".
הרב נפתלי שרייבר, מנהל בית הספר בו למד אריה, התייפח בבכי קורע לב ואמר: "כמה אסונות כבר היו בהר נוף, משפחת קופינסקי. לפני שנה הספדתי מהכיתה הזו של אריה ולא חשבתי שאני הולך להספיד עוד תלמיד מאותו מחזור.
"אריה השתתף לפני שנתיים בהלוויה של עזי. הנשמה שלך עומדת פה מעלינו חופפת מעלינו. שני התלמידים שאני מספיד מתו בחטף, בבום אחד. אריה, גזלו ממך את הרגעים הקדושים האלה.
"אריה היום לא הרגיש טוב והתלבט אם להישאר בבית. הוא התגבר והשכים קום, החליט ללכת. ללכת לתפילה בישיבה, ללימוד. בחור צעיר שהתמודד חזק בכל הכוח. הוא אחז בתפילין ובלימוד. היה נועד לגדולות. אין אחד מהכיתה שראה פעם כעס אצל הילד הזה, אצל אריה. היה עוזר לכל אחד אפשרי. אהוב הבריות".
הרב דוד יוסף ספד בדמעות: "כמה זה נורא ללוות נער צעיר שלא מזמן הגיע לבר מצווה. סיים לפני שנה תלמוד תורה עם הנכד שלי. הורים צדיקים בעלי מידות. משפחה לתפארת. הגיע לישיבה ועכשיו אנחנו מלווים אותו לבית עולמו. איזה כאב נורא. נער צעיר שהיה אהוב על כל חבריו. אסון כזה נורא אצלנו. כל אחד צריך להתעורר. אין דבר כזה עם פלשתיני שמקדש את הרצח. התפקיד שלנו הוא לחזק את האמונה בבורא עולם. המלחמה שלנו בהם תהיה דרך התורה הקדושה שלנו. יהי רצון שהקב״ה ינחם את המשפחה השבורה".
הרב עקיבא אורלנסקי, המחנך של אריה, ספד לו בצער: "מי יכול לדמיין לעמוד בכזה אירוע. תמיד דיברתי כמה אריה בחור טוב ונעים לסביבה. הקב״ה ירד לגנו וקטף את השושנה שלנו, את אריה. אריה חיפש לגדול ולצמוח. אריה חיפש להיות שושנה יפה וצומחת קרובה לקדוש ברוך הוא. אריה שאל איך אני מתפלל יותר טוב, לצמוח בעבודת ה׳ ולהאיר פנים. האריה היה הלב של הישיבה שדאג להאיר פנים ולעזור לכולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו