"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חברת הכנסת לשעבר נוזהת קצב הלכה לעולמה
קצב כיהנה בכנסת השמינית מטעם המערך בשנות ה־70 • בין השאר היתה יושבת ראש הרשות להגנת הצרכן, חברת הוועדה המרכזת של ההסתדרות וייעצה לשר לאיכות הסביבה בשנות ה־80
נוזהת קצב | צילום: אתר הכנסת

חברת הכנסת לשעבר נוזהת קצב הלכה לעולמה

קצב כיהנה בכנסת השמינית מטעם המערך בשנות ה־70 • בין השאר היתה יושבת ראש הרשות להגנת הצרכן, חברת הוועדה המרכזת של ההסתדרות וייעצה לשר לאיכות הסביבה בשנות ה־80

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחת מהנשים הפעילות למען זכויות נשים, סביבה וחברה, חברת הכנסת לשעבר נוזהת קצב, הלכה לעולמה.

קצב נבחרה לכנסת השמינית בשנת 1974 אז שובצה ברשימת המערך במקום ה־34. היא כיהנה כחברת הכנסת מ־1974 עד 1977. ושימשה כחברה בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה. כמו כן מונתה לרכזת צוות הכלכלה המפלגתי ונבחרה להנהלת הסיעה בכנסת.

היא נולדה בעיראק בשנת 1932 ועלתה עם משפחתה לישראל בשנת 1951 לירושלים. באפריל 1954 הכירה את ראובן קצב, שהיה מנהל המחלקה הערבית ברשות השידור, ונישאה לו מאוחר יותר.

באותה שנה גם החלה את פעילותה הציבורית בישראל. היא ערכה תוכנית לנשים בשם 'פינת האישה' בקול ישראל בשפה הערבית. כמו כן היא ערכה והגישה בעברית את התוכנית "אשנב לבת ערב" בנושא מעמד האישה בארצות ערב. במקביל היתה פעילה מטעם התאחדות הסטודנטים הדריכה עולים חדשים, ולימדה עברית את נשות הכפר בבית צפאפא.

פעילותה למען נשים הייתה אמנם חוצת מגזרים אבל התמקדה בעיקר בחברה הערבית. קצב כיהנה כמזכירת מדור מועצת הפועלות לנשים ערביות ודרוזיות, פעלה בערים נצרת ויפו, נבחרה למזכירת מועצת הפועלות והיתה גם חברת המזכירות המצומצמת עד 1970. בנוסף הייתה גם חברה בוועד הפועל של ההסתדרות.

אחרי שלא נבחרה לכנסת התשיעית חזרה לעיסוקיה בהסתדרות ועד שאישרו את מינויה למדה מינהל. ב־1978 שבה לעמוד בראש הרשות המרכזית לצרכנות במשך 16 שנה. ב־1989 עמדה בראש "פורום ארגוני המתנדבים לאיכות הסביבה והחיים". לאחר שפרשה מההסתדרות התנדבה במקומות שונים. הייתה יושבת ראש ארגוני איכות הסביבה והחיים, יו"ר אגודת אח"י לעידוד המחקר, הספרות והאמנות מייסודם של יוצאי עיראק בישראל, יו"ר הוועדה המייעצת להענקת מגן השר לאיכות הסביבה (1996-2003) ומ-1986 יושבת ראש ארגון "אדם לאדם חבר" לעידוד דו קיום ואיכות חיים.

קצב קיבלה את פרס הסובלנות על שם נשיא בית המשפט העליון המנוח השופט יצחק כהן, על פעילותה בראש הארגון "אדם לאדם חבר" ועל פעולות נוספות לאורך השנים. היא גם יקירת העיר רמת גן לשנת 1998.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...