מחסור חמור במשפחות אומנת חירום בישראל: "העומס גדול, קשה לגייס משפחות נוספות"

עמותות המטפלות בהשמה ובליווי של ילדים ומשפחות אומנה, מתריעות על המחסור חמור וקריטי במשפחות אומנת חירום בישראל. המחסור והמצוקה קיימים כבר כמה שנים וגברו בתקופת הקורונה, אך בניגוד למצופה, המצב לא השתפר, וכיום, אחרי החופש הגדול והחגים, נראה כי המצוקה אף גוברת. בכל הארץ יש כיום רק 30 משפחות אומנת חירום, וזה לא מספיק.

מדובר במשפחות המשמשות אומנה זמנית וקולטות באופן מיידי תינוקות וילדים בסיכון לתקופות קצרות - בדרך כלל עד שלושה חודשים ועד שיוכרע מהי המסגרת הקבועה המתאימה להם דוגמת אומנה, אימוץ או חזרה לבית ההורים. משפחות המשמשות אומנת חירום נדרשות להיות זמינות 24 שעות ביממה כדי לקלוט ילדים בסיכון, וברחבי הארץ נמצאים באומנת חירום בכל רגע נתון כ־200 ילדים.

עיקר המצוקה קיימת בדרום הארץ ובצפונה. מירה ורקר, מנהלת גיוס משפחות אומנה בעמותת מכון סאמיט, הפועלת באזור הדרום ובירושלים, אומרת כי "האתגר הגדול בגיוס משפחות לאומנת חירום הוא במציאת משפחה שאחד מבני הזוג בה יהיה בזמינות מלאה. ילד יכול להגיע בשבת בלילה, או לפנות בוקר. משפחות אומנת חירום אמורות להיות תחנה זמנית במסע של הילד, מעין חדר מיון. בזמן הזה הן מטפלות בו ומרגיעות אותו. לפעמים זה המקום השפוי הראשון שילד מגיע אליו".

עו"ס שני מי־טל, רכזת אומנת חירום בארגון אדנמ הפועל בצפון הארץ, אומרת: "העומס במיוחד בתקופה הזו גדול, וקשה לגייס משפחות חדשות כמשפחות אומנת חירום. המשפחות קולטות ילדים במצבים טראומטיים, לעיתים לאחר התעללות שחוו או הזנחה קשה, ומשפחות אומנת החירום משמשות מקום בטוח עבור הילדים".

הילדים נמצאים אצל המשפחות לתקופות קצרות, אולם יש גם מקרים נדירים שבהם ילדים נמצאים במשפחות אומנת החירום לתקופות ממושכות. כך, למשל, באחת המשפחות יש זוג אחים קטנים אשר הוצאו מביתם ושוהים במשפחות אומנת החירום כבר שנה וארבעה חודשים, מכיוון שלא מצליחים למצוא להם משפחת אומנה.

"הצלת נפשות לשמה"

הקריטריונים הנדרשים כדי להתחיל בתהליך הם בני זוג עד גיל 55, עם ניסיון הורי, הילד הצעיר במשפחה בן יותר מ־10 ואחד מבני הזוג בעל זמינות מלאה. על פי חוק, משפחות אומנת חירום נותרות חסויות על מנת לשמור על ביטחונן ועל ביטחון הילדים השוהים אצלן.

חנה (שם בדוי) משמשת אם אומנת חירום כבר יותר מ־20 שנה. היא לא זוכרת אפילו מתי יצאה בפעם האחרונה לחופש, אבל היא לא מתלוננת. "בשבילי זו הצלת נפשות לשמה", היא אומרת ומוסיפה: "יש בזה סיפוק אדיר, והמטרה היא לעזור לכמה שיותר ילדים שנמצאים במצב שאין להם בית בטוח ושנמצאים בסכנה. אני קוראת לכל מי שיכול, תפתחו את הלב ואת הבית שלכם ותנו מקום חם, טוב ובטוח לילדים האלה".

חנה משמשת אומנת חירום לתינוקות, לעיתים קרובות גם לתינוקות בני כמה ימים שמגיעים אליה היישר מבית החולים, ולמרות גילה, 60 פלוס, היא ממשיכה לקום בלילה בכל שלוש שעות ולטפל בתינוקות 24 שעות ביממה, בלי להתלונן. כל ילד הוא עולם ומלואו בשבילה, והיא שמחה להיות מי שמעניקה לו לפעמים את החיבוק הראשון, שרואה את החיוך הראשון ואת הצעדים הראשונים. "שום דבר לא משתווה לחיוך התמים, למבט ולעיניים של התינוק שאני מחזיקה בידיים. הסיפוק בללכת לישון בלילה בידיעה שאת יודעת שבזכותך מישהו אכל, שתה וישן במקום בטוח - שווה כל ויתור בחיים", היא אומרת.

רחל לוין איגר, מנהלת שירות ילדים ומשפחות אומנה במשרד הרווחה והביטחון החברתי: "המשרד קורא למשפחות הרואות עצמן מתאימות לקליטת ילד הזקוק למשפחה חמה, אוהבת, תומכת ומחבקת, לפנות בכל העת למוקד 118 של משרד הרווחה או לפנות לגופי אומנה מפוקחים, ממומנים ומלווים על ידי משרד הרווחה".

משפחות המעוניינות להצטרף למערך אומנת החירום מוזמנות לפנות באמצעות אתר האינטרנט של מכון סאמיט, או בטלפון למכון אדנמ 4561*.