"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיילוט: פטירת אדם בביתו לא תחייב זימון שוטר

בעקבות עתירה לבג"ץ: החל מחודש מאי, למשך שנה, לא תוזמן משטרה למקום פטירתו של אדם שטופל בהוספיס ביתי • קביעת מוות של גורם רפואי תספיק • "אין סיבה להביך את האבלים בחקירה מיותרת, כשרופא לא מציין סיבה לחשד"

,עודכן
0השמעה
הגורם הרפואי יעביר למשטרה דיווח, צילום: גדעון מרקוביץ'

פיילוט חדש בנוהלי קביעת המוות בקרב אנשים שנפטרו בביתם עשוי לשים סוף לעוגמת הנפש של משפחות רבות.

ל"ישראל היום" נודע שהחל מחודש מאי 2023 יונהג הפיילוט במשך שנה. על השינוי בנוהל הוחלט בעקבות עתירתו לבג"ץ של מיכאל פואה, ראש עמותת "לנוח בשלום". במסגרת זאת לא תוזמן המשטרה למקום פטירתו של אדם, שטופל בהוספיס ביתי.

בקרוב המשפחה לא תוטרד ללא צורך,צילום: getty images

במקום זאת, וכשאין חשד לפלילים, תספיק קביעת מוות של גורם רפואי כדי לשחרר את הגופה לקבורה. אם יוגדר הפיילוט כהצלחה, הנוהל יורחב גם לקשישים ולחולים סופניים שנפטרו בביתם ולא היו מטופלים בהוספיס ביתי. לדבריו של מיכאל פואה, "אין שום סיבה להביך את האבלים בחקירה מיותרת ופוגענית, כשרופא החותם על תעודת הפטירה לא מציין סיבה לחשד (לפלילים)".העתירה הוגשה לפני כשלוש שנים וחצי. לפי הנוהל, כשאדם לא נפטר בבית חולים, יש לזמן למקום קצין משטרה שיבחן כי אין חשד לפלילים. רק אז ניתן לפנות את גופת המת לקבורה.

יש לציין שהנוהל מופעל גם כשמדובר בחולה סופני, בקשיש או בכל מקרה אחר שידוע על מוות צפוי בזמן הקרוב וכשאין דבר המצביע על חשד לעבירה פלילית.

למנוע עוגמת נפש

לא אחת נטען שהמשפחות האבלות סובלות מעוגמת נפש, וקרובי הנפטר נאלצים להמתין לעיתים זמן רב כשהגופה מוטלת בחדר סמוך.

כשקצין המשטרה מגיע הוא מתחיל בהליך הבירור שבמסגרתו הקרובים נתפסים לעיתים כחשודים עד לקביעתו שאין חשד לפלילים ולמתן אישור לשחרר את הגופה לקבורה.

בעתירה נטען שהנוהל פוגע באופן חמור בזכות האדם למות בביתו בכבוד במקום בבית החולים, ואף פוגע בזכויות יסוד של קרובי הנפטר, כשאלה הופכים לחשודים על לא עוול בכפם.

בעקבות העתירה הודיעה המדינה לפני כמה ימים לבג"ץ שוועדה בין־משרדית - המורכבת מנציגי משרדי הרווחה, הבריאות, המשרד לביטחון הפנים והמשפטים - המליצה על הפיילוט. במסגרת זאת יתקיים מעקב של מד"א, משרד הבריאות והמשטרה אחר המקרים שבהם המשטרה נדרשה להגיע ואחר המקרים שבהם לא נדרשה, אך בדיעבד התברר שיש חשד לפלילים.

במסגרת הפיילוט לא תזומן משטרה לביתו של אדם שהיה בהוספיס ביתי ונפטר, כשאין על הגופה או בסביבתה סימנים מחשידים כדוגמת סימני אלימות, חבלה או נשק.

בכל מקרה של ספק, הגורם הרפואי יעביר למשטרה דיווח. אם לאחר שנה יתברר כי מספר המקרים שבהם כן נדרשה לבסוף נוכחות משטרה היה נמוך, יורחב הפיילוט ויוחל גם על קשישים וחולים סופניים שנפטרו בביתם ולא היו מטופלים בהוספיס ביתי, ויעוגן כנוהל קבוע.

בעקבות הודעת המדינה נמחקה העתירה. מיכאל פואה בירך על השינוי הצפוי ואמר כי "למות בבית מזקנה באופן טבעי, כשהנפטר מלווה בקרוביו ובחבריו, זה הדבר הנכון והטוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר