בבית העלמין בקיבוץ גינוסר שעל שפת הכנרת, הובאה היום למנוחות תהילה נגר (31), בת הקיבוץ שנרצחה באכזריות ביום שלישי לפנות בוקר, וגופתה נמצאה בשולי כביש 90, סמוך לצומת הכניסה למושבה מגדל שבעק הירדן. חקירת הפרשה נמשכת ביחידה המרכזית במשטרת המחוז הצפוני ופרטיה נאסרו לפרסום בהוראת בית משפט השלום בנצרת.
מאות בני משפחה, חברים וחברי הקיבוץ הוותיק, ליוו את תהילה ז"ל בדרכה האחרונה. הארון הוסע על כרכרה שחורה אל הקבר בבית העלמין המטופח, כשההורים זהבה ויגאל והאחיות נטלי ויסמין מלווים את תהילה בעיניים דומעות ומתקשים לעכל את האסון הנורא שפקד אותם.
האב יגאל כתב הספד לבתו, שהקריאה חברת הקיבוץ: "תולתול, ילדה יפה שלנו. עזבת אותנו ביום הולדתה של אימא ואנחנו קוברים אותך ביום הולדתי, וכבר מתגעגעים אליך מאד. אלוהים שם למעלה, שמור עליה שלא יפגעו בה יותר. תהילה, אלוהים ינקום 100 שנים לרשע שרצח אותך. אבא אוהב אותך לעד".
קברה הטרי של תהילה נגר // צילום: גיל אליהו
האחות נטלי ספדה בקול חנוק: "אחותי היפה בנשים. אולי יגידו לי שזה חלום בלהות. שתכנסי הביתה עם החיוך המושלם שלך ותצחקי על כולם. אני מסרבת להיפרד ממך ומבטיחה לך שאני לא אנוח ולא אשתוק עד שהמפלצת הרעה הזו תשלם על מעשיה".
האימא זהבה כתבה הספד אותו קראה חברת קיבוץ: "הלכת אבל הותרת אהבה שלעולם לא תגווע. ילדה יפה, אהובה ונבונה, ראיתי את הפחד בעינייך אבל לא יכולתי לעצור בעדך. היית מאוימת ורציתי שתהיי איתי ביום הולדתי. כתבת לי: אימוש מזל טוב ואז נקטפת בטרם עת. מעולם לא פגעת בזבוב. תמיד טובה ומיוחדת במינה. היית ילדה נדירה, חד פעמית, הבת המתוקה והיפה של אימוש. גוזל שלא הספיק כלום, אבל הסבת לנו אושר בעצם היותך".
על הקבר הושמע שירו של יהודה פוליקר "פרח" שלא הותיר עין יבשה בקרב מאות המלווים, "נומי פרח, נומי. נומי ילדה קטנה. את החיים לקחו לך... מלאכים בכו לך בעיניים יבשות".