תגלית בשפלת יהודה: נמצאו חריטות קדומות של מנורה שבעת קנים

תגלית נדירה ומסקרנת נחשפה בסוף השבוע האחרון על ידי מטיילים בבור מים בשפלת יהודה. על קירות הבור, החצוב בסלע קירטון, נחרטו חרותות קדומות של מנורת שבעת קנים, המתוארכות ככל הנראה למאה השנייה לספירה.

חריתת צלב // צילום: סער גנור, רשות העתיקות

במקום נמצאה חריתה של צלב מתקופה מאוחרת יותר. בסוף השבוע יצאו המטיילים מיקי ברקל, ספי גבעוני ועידו מרוז, החברים במועדון שוחרי המערות הישראלי, לטיול במערות נסתרות באזור שפלת יהודה.

חריתה הנראית כמפתח ארכובה // צילום: סער גנור, רשות העתיקות

המטייל עידו מרוז, סיפר: "שמענו שיש מערות מעניינות באזור. התחלנו להציץ לתוכן, וכך הגענו למערה הזו. זו מערה מאוד מרשימה עם גומחות חצובות בסלע וחריתות בקיר. רגע לפני שעלינו חזרה, פתאום זיהינו חריתה, שבמבט ראשון נראתה כמו חנוכייה".

מנכ"ל האוצר תקף: "המטרה של השביתה שכולם ידעו מי זו המזכ"לית"

נערכים  ל־2017: מה הסרטים הכי מסקרנים שאמורים לצאת השנה?

מחר - הכרעת הדין במשפט אלאור אזריה

"מאוד התרגשנו"

מרוז ציין כי "כשהבנו שמדובר בתיאור עתיק של מנורה, מאוד התרגשנו. המראה היה ברור מאוד. יצאנו מהמערה ודיווחנו על התגלית לרשות העתיקות".

המטייל עידו מרוז ליד החרותות // צילום: מיקי ברקל

למנורה, שנחרתה על קיר המערה, בסיס של שלוש רגליים, ונראה כי היא מתארת את המנורה, שהוצבה בבית המקדש בתקופת בית שני. בסמוך למנורה נחרט צלב. על דפנות המערה נמצאה חריתה נוספת, הנראית כמפתח ארכובה, האופייני לעת העתיקה, וחריתות נוספות, שחלקן עדין לא פוענחו.

בצמוד לבור המים נמצא קולומבריום, שבו נהגו לגדל יונים בעת העתיקה. ברשות העתיקות ציינו כי בימי הבית השני שימשו היונים כחלק מטקס הקרבת הקורבנות בבית המקדש. סער גנור, ארכיאולוג מחוז אשקלון ברשות העתיקות, סיפר: "באתר מוכרים מבנים ומערכות מסתור מימי מרד בר כוכבא (מאה 2 לספירה) ומבנים מהתקופה הביזנטית".

חריתת מנורת שבעת קנים // צילום: סער גנור, רשות העתיקות

"ממצא נדיר"

גנור ציין כי נדיר למצוא תחריט קיר של מנורה, והתגלית המרגשת, שנחשפה באופן סמלי בחג החנוכה, מחזקת את הידע המחקרי על אופיו היהודי של הישוב בתקופת בית שני.

הקולומבריום // צילום: סער גנור, רשות העתיקות

גנור הוסיף, וציין: "ככל הנראה, המנורה נחרתה בבור המים לאחר חציבתו הראשונה, אולי על ידי תושבי היישוב היהודי, ששכן במקום בימי בית שני וימי בר כוכבא. מאוחר יותר, בתקופה הביזנטית, יתכן שבמאה ה-4 לספירה, נחרט הצלב".

"סמל יהודי מובהק"

המנורה היא סמל יהודי מובהק בעת העתיקה. באזור שפלת יהודה מוכרים עד כה שני תחריטי מנורות: האחד, בבית בד בבית לויה, בו המנורה מתוארת בסגנון דומה, והשני, במערכת קבורה באזור בית גוברין.

עידו מרוז ומיקי ברקל // צילום: ספי גבעוני

גנור סיכם, ואמר: "מנורות נוספות מתוארות על נרות חרס. לאור התגלית המעניינת, שמוסיפה נדבך חשוב לידע הארכיאולוגי על האזור, תוסיף רשות העתיקות לחקור את האתר". 

המטיילים, שאיתרו את התגלית, יקבלו מרשות העתיקות תעודה על אזרחותם הטובה, ויוזמנו להשתתף בסקרים הארכיאולוגיים הבאים, שתערוך הרשות בשפלת יהודה.