התוכנית הגנוזה להקמת ביה"ח פלשתיני־ישראלי במימון מדינות המפרץ

היה זה בשיא ההתרגשות לאחר החתימה על הסכמי אברהם. רוחות של שלום הורגשו באוויר, ולפרופ' יצחק "איצ'" גליק הגיע בעל הון ובפיו הצעה דרמטית: להקים בית חולים ראשון מסוגו, שיהיה משותף לפלשתינים ולישראלים, במימון מדינות המפרץ. "היה זה מיליארדר שאמר שהוא רוצה לגייס סכום של מיליוני דולרים כדי להקים את המיזם, שבסופו של דבר, כידוע, לא יצא לפועל", הוא מספר.

הפנייה לפרופ' גליק, רופא מוכר בגוש עציון, לא היתה אקראית. כבר שנים ארוכות שהרופא הבכיר עוסק רבות בסיוע לפלשתינים באזור גוש עציון, גם בתקופות מאתגרות דוגמת האינתיפאדה השנייה וגל הטרור ב־2015. במהלך מגיפת הקורונה הטיפולים הופסקו, וכרגע, לצערו של פרופ' גליק, הם לא פעילים. "רוב הקשר שלנו היה עם תושבים בכפר ואדי ניס שצמוד לאפרת. מדובר באנשים מאוד פשוטים, שמגיעים למצב שהם לא יודעים להבדיל בין בעיה חריפה לבעיה כרונית. היה בא אלי אדם עם כאבי בטן, וכשהייתי שואל כמה זמן הוא סובל מהבעיה, הוא היה אומר '15 שנה'".

רופאים תושבי הגוש נהגו במשך שנים רבות לטפל בפלשתינים. פרופ' גליק סיפק שירותי מומחים לפלשתינים באמצעות רופאים בכירים תושבי היישוב אפרת, וכן סייע למימון של רופא פלשתיני שטיפל בחולים באחד הכפרים באזור באמצעות תורם מאפרת.

לדבריו, הבעיה ברפואה הפלשתינית אינה ברפואה הבסיסית שניתנת תמורת תשלום נמוך, אלא ברופאים מומחים וברפואה מניעתית. "יש הרבה מאוד רופאים פלשתינים מצוינים, אבל המערכת אינה דומה לזו הנהוגה במדינות מערביות. אם אתה רוצה ניתוח לב פתוח, תקבל טיפול נפלא בבית לחם אבל תשלם מהכיס שלך הון תועפות".

צעד הומניטרי

בבתי החולים הישראליים מודעים היטב לבעיה, ופועלים רבות כדי לנסות לשפר את תנאי הרפואה ברשות הפלשתינית כצעד הומניטרי. בין היתר, מממן מרכז פרס לשלום תוכנית הכשרה של רופאים פלשתינים בישראל, וביה"ח אסותא אשדוד מפעיל מרפאה וירטואלית. החלום להקמת בית חולים בצומת גוש עציון אינו חדש, ונהגה על ידי הרב שלמה ריסקין, לשעבר רב היישוב אפרת, כבר בשנות ה־80.

"עם הקמת היישוב אמר הרב ריסקין שהוא חולם להקים בית חולים שישרת את כל תושבי האזור, אבל לצערי זה אף פעם לא קרם עור וגידים", אומר פרופ' גליק. "היו במהלך השנים הרבה אנשים שניסו לקדם תוכנית שכזאת, אבל זה מעולם לא הגיע לתוכנית קונקרטית או למיקום מוסכם". 

דו־קיום

הסיבה שפרופ' גליק חושף את התוכנית היא כדי לעורר את הנושא מחדש, ומתוך תקווה שמישהו ירים את הכפפה. דווקא בימים שבהם המציאות הביטחונית מתערערת, אומר פרופ' גליק, יש מקום להוכיח שחלקים גדולים מהאוכלוסייה הישראלית ביו"ש מעוניינת בדו־קיום כזה או אחר.

"זה מקומם שיש גופים רציניים בשמאל הישראלי שמדגישים את הצדדים הבעייתיים בקרב המתיישבים ולא טורחים להיפגש עם הרוב המוחלט של המתיישבים שרוצים קשרים חיוביים עם השכנים הפלשתינים. תבואו לצומת הגוש ותראו מה קורה. יש המון אינטראקציות מעולות עם פלשתינים באזור. אפשר גם אחרת".