באזכרה שתתקיים מחר (רביעי) בבית הכנסת העתיק בכפר השילוח, יציגו אנשי ההקדש והמשפחות היהודיות ששבו למקום בשנים האחרונות - בנוכחות יהורם גאון - מסמכים חדשים. אותם מסמכים מלמדים לדבריהם כי האב, משה דוד גאון, דאג לשמור על הרכוש היהודי בסילוואן באמצעות שומר ערבי, שאת שירותיו שכר, בשם קאיד רשה מוחמד המכונה ג'לאל.
משה דוד גאון כיהן בראשית המאה שעברה כמזכיר הוועד הספרדי בירושלים. בין תפקידיו הוא היה אחראי לשמירה על נכסי הקדש בנבנישתי בכפר השילוח, לאחר פינוי היהודים התימנים מהמקום, על ידי הבריטים. הפינוי התרחש על רקע המרד הערבי הגדול שהתרחש בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת.
פרטי ההסכם עם השומר הערבי כוללים את שיפוץ הנכסים שנפגעו בפרעות, והוא חתום על ידי הרבנות הראשית לישראל ובית הדין בירושלים.
המסמכים שייחשפו מחר הוצגו בבית המשפט העליון על ידי עורך הדין אבי סגל, זאת במהלך הדיונים שהתקיימו על החזרת הנכסים שעל שם הקדש בנבינשתי לידי היהודים. המסמכים מניחים לכאורה את התשתית העיקרית לטיעון המשפטי, שלפיו על המשפחות הערביות להתפנות משטח ההקדש ומבית הכנסת העתיק כדי להשיבו לידי בעליו היהודים.
יהורם גאון אמר לקראת האזכרה: "כמאה שנה אחרי שאבי, מזכיר ועד העדה הספרדית בירושלים משה דוד גאון זכרונו לברכה הציף את השלטונות במכתבי מחאה על חורבנו של כפר השילוח ובית הכנסת שבמרכזו בנסיונות חוזרים ונישנים להחזיר את תושביו, היהודים התימנים שאולצו לעזוב עד יעבור זעם; ושישים וארבע שנים אחרי פטירת אבי, אנו עורכים לו אזכרה ברוב עם בבית הכנסת המשוקם שהוקם מחדש. אי אפשר היה לגרום נחת רוח גדולה מזו לזכרו של האיש, שפעל בכל מאודו לשיקומו של ההקדש ובית הכנסת. לומר שאני מתרגש היום - תהיה זו לשון המעטה".
באזכרה מחר ישתתפו חבריו של גאון ובין היתר יישאו דברים הראשון לציון, הרב הראשי לירושלים, הרב שלמה עמאר ויו״ר המועצה הציבורית כפר השילוח עו״ד גדי בשארי.
לפני קיום האזכרה, ביקר גאון בספריה הלאומית על מנת לקבל מסמך ייחודי שהפקיד במקום אביו לקראת פטירתו.
במסמך שרטט האב את מצב בתי כפר השילוח בשנת 1945 וכתב בין היתר:
"בתי כפר השילוח
70 חדר
שורה א.
כוללת 27 חדרים רובם ככולם עזובים והרוסים חסרי דלתות וחלונות
שורה ב
כוללת 17 חדרים מצבם טוב יותר עוד דרו בהם עניים בשנת תרצ"ב
שורה ג
כוללת 14 חדרים, גם הם היו פנויים ועזובים ברובם בזמן הביקור הנ"ל
שורה ד
כוללת 12 חדרים, סמוכים להר הזיתים וקרובים לכפר הערבי, הם נעזבו מדייריהם עוד בימי מהומות תרפ"ט".
את המסמך קיבל גאון בליווי רקטור הספרייה הלאומית שי ניצן ( לשעבר פרקליט המדינה) שכיבד את הגעתו והכין עבורו את המסמך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו