בצל התגברות מכת הפרוטקשן התקיים היום (שני) כנס המשילות והביטחון האישי של ארגון "השומר החדש" בשיתוף מערכת "ישראל היום". הכנס הועבר בשידור ישיר באתר ובאפליקציה של "ישראל היום".
בכנס השתתפו ראש הממשלה, שרים ובכירים במשטרה, שדנו בסוגיות החשובות הנוגעות בנושא הביטחון האישי בישראל. אחד הנושאים המרכזיים שעלו בכנס הוא הפשיעה החקלאית והאחיזה בשטחים הפתוחים.
ראש הממשלה יאיר לפיד פתח את הכנס ואמר כי "התפקיד הראשון של המדינה זה להגן על האזרחים שלה, על הבית שלהם, על הרכוש שלהם, על השדות שלהם, זה הנושא היחיד שלגביו לא יכולות להיות פשרות. אם מדינת ישראל רוצה להיות מדינת חוק, היא צריכה כלים לאכוף את החוק".
"במשך שנים מערכת אכיפת החוק הוזנחה, הורעבה, לא קיבלה את הכלים שהיא זקוקה להם כדי להפוך את ישראל למדינה בטוחה לאזרחיה", אמר רה"מ לפיד. "הגיע הזמן לשינוי מדיניות, אנחנו הולכים להציב את הביטחון האישי של אזרחי ישראל מדינת ישראל בראש סדר העדיפויות הלאומי שלנו".
"מכוניות לא יכולות להמשיך להשתולל בכבישי הדרום, נשים צעירות לא יכולות להירצח על ידי קרובי משפחה, חקלאים לא יכולים לסבול מהרס ומגניבות בשדותיהם, עסקים לא יכולים לסבול מכנופיות שמתמחות בפרוטקשן, מכרזים לא יכולים להימכר מתחת לשולחן, ילדים לא יכולים להידקר כשהם יוצאים לבלות בלילה".
"נשים לא יכולות להיות חשופות לאלימות מינית או משפחתית בלי שיהיה איך להגן עליהן. אני לא מקבל זאת, אני יודע שגם אתם לא. בגלל זה אתם חלק מ'השומר החדש', חלק מארגון של אנשים שלוקחים אחריות, שלא מתלוננים אלא עושים. 'השומר החדש' לא הוקם בחלל ריק, הוא הוקם כי המדינה לא עשתה את תפקידה. היא נתנה לעבריינות להשתולל ולא הגיבה לזה. אנחנו שמים עכשיו סוף. כמו שהחזרנו את ההרתעה מול עזה - נחזיר את ההרתעה מול הפשע, מול הכנופיות ברחובות, מול האלימות במשפחה, מול השטחים החקלאיים ומול השחיתות השלטונית. הפתרון הוא אתם - אנשים צעירים מחויבים עם יכולות - שעומדים בחזית של החברה הישראלית. 50 אלף מתנדבים ששומרים על האדמות ומחנכים לאהבת הארץ".
"הבעיה היחידה שלכם היא שצריך עוד הרבה כמוכם וצריך עוד הרבה שוטרים. זה מה שהמדינה הכי זקוקה לו היום: לחזק את המשטרה, את שלטון החוק, לחזק את כל מי שעומד כחומת מגן בהגנה בשמירה על האזרחים".
כנס המשילות והביטחון האישי - יאיר לפיד
"מה שאנו צריכים זה עוד 5,000 שוטרים, עוד 26 פלוגות מג"ב במילואים, עוד 30 אלף מתנדבים במשמר הישראלי שיהיה מבוסס על עקרונות הפעולה של 'השומר החדש'. אנחנו צריכים להרחיב את השיטור העירוני - מתוך 257 רשויות שיש בישראל, יש יחידות שיטור עירוני רק ב-75 יישובים. אנחנו צריכים להרחיב את השיטור העירוני לכל יישוב בישראל ובמיוחד בחברה הערבית".
"הממשלה שבראשה אני עומד נתנה בשנה האחרונה 1,400 תקנים חדשים - הכי הרבה תקנים שהמשטרה קיבלה בעשור האחרון, אבל זה לא מספיק. הממשלה חתומה על ההתעצמות הכי גדולה של מג"ב סדיר אבל גם זה לא מספיק, אנחנו נשים על השולחן תוכנית רב שנתית להתעצמות קבועה, לייצר למדינת ישראל מערכת אכיפת חוק קשוחה ואפקטיבית ומשמעותית גדולה יותר ממה שיש היום, עם הרבה יותר משאבים והרבה יותר יכולות להביא לרחובות שלנו חוק וסדר".
"הפשע המאורגן והאלימות עולים למדינה מיליארדי שקלים בכל שנה בנזקי רכוש, בעלויות ביטוח בתאונות דרכים. כל שקל שנכנס לאכיפה יחסוך 3 שקלים בהמשך. שימו ברחובות שלנו עוד 5,000 שוטרים, עוד 26 פלוגות מג"ב ועוד 30 אלף אנשי משמר ישראלי - ובתוך שנתיים הביטחון בישראל משתנה. תנו לאנשים במערכת משכורת ראויה - ובתוך שנה הביטחון בישראל ייראה אחרת לגמרי. החברה האנושית מבוססת על חוק וסדר, אנו שומרים עליו והוא שומר עלינו. יחד עם המשרד לביטחון הפנים, יחד איתכם, הממשלה הזו תשדרג את מערכת אכיפת החוק. זו המטרה שלנו, זו המשימה שלנו, אנחנו נעמוד בה, תודה רבה".
מנכ"ל "השומר החדש": "יש סכנה גדולה יותר מאיראן והיא ביטחון הפנים"
יואל זילברמן, מנכ"ל ומייסד "השומר החדש", אמר בברכתו בכנס "השומר החדש": "יש סכנה גדולה יותר מאיראן והיא ביטחון הפנים. אנו רואים איך הפרוטקשן מתפשט כמו מגיפה, תפוצה של נשקים עצומה, השתוללות עצומה בכבישים, אנו חוזים כרגע בקריסה של הביטחון האישי. אנו מדברים על הברית הבסיסית בין המדינה לאזרח שהמדינה תתחיל להציל אותו. אבל דווקא במדינה, בפנים, התחושה היא שהביטחון האישי יורד. זאת, בניגוד להגנה של צה"ל על הגבולות. אנו רוצים לראות את מקבלי ההחלטות בכל הדרגים מבינים שביטחון הפנים הוא הנושא הכי חשוב, לא משנה איזו ממשלה תהיה. זה הנושא המרכזי שבו היא תימדד ותעסוק".
כנס המשילות והביטחון האישי - יואל זילברמן
כמו כן, בפתח הכנס אמר העורך הראשי של "ישראל היום", עמר לחמנוביץ: "מידת הריבונות של מדינה נמדדת במידת היכולת שלה לחתור להשגת שאיפותיה הלאומיות. בספר במדבר לאחר מפקד השבטים כתוב 'וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם'. הדגל אינו רק סמל פיזי, אלא משמעות של נוכחות וביטחון אישי ולאומי.
"אחד הדברים החשובים במשילות הוא לא רק קבלת ההחלטות הטובות, אלא גם היישום שלהן. 'ישראל היום' כבר עוסק תקופה ארוכה בסוגיות של היעדר משילות וחוסר ביטחון אישי בישראל בשגרה ובחירום - מסיקור והצפת נושא המשמר הלאומי והחנק דה-פקטו שמוטל על ההתיישבות היהודית בגליל ועד המעורבות המדאיגה של המגזר הבדואי בתאונות דרכים קטלניות בכבישי הנגב.
"המטרה שלנו בוועידה היא ליצור דיון שיביא לפעילות בשטח. כעיתונאים ציונים וישראלים יש לנו אחריות להעלות את סוגיות המשילות לראש סדר היום, ואנו מתחייבים לפעול כך גם בעתיד מתוך הבנה שזהו בסיס קיומי עבור מדינה יהודית ודמוקרטית. אני רוצה להודות לשותפים לדרך, לארגון 'השומר החדש', למשתתפי הפאנלים והמרואיינים ולעיתונאי ולפרשני 'ישראל היום', העוסקים בנושאים החשובים האלו בעבודתם העיתונאית ומביאים לכם את המידע הנאמן ביותר בכל הפלטפורמות של 'ישראל היום'. ב'מחכים לגודו' של סמואל בקט אומר אסטרגון: 'בואו לא נעשה דבר, זה הרבה יותר בטוח'. המציאות הנוכחית במרחבי הערים, היישובים והשטחים הפתוחים בישראל מחייבת פעולה ומחייבת עשייה למען המשילות ולמען הביטחון האישי של כל אחד מאזרחי המדינה".
פאנל ראשון - המהומות בערים המעורבות: "נדרשת רפורמה מבנית במשטרה"
בפאנל הראשון בהנחייתה של לילך שובל דנו ניצב בדימוס צביקי טסלר, ח"כ רם בן ברק ויו"ר "השומר החדש" מייקל אייזנברג על המהומות בערים המעורבות. טסלר אמר "שכדי לטפל באיומים נדרשת רפורמה מבנית במשטרה ולא רק להוסיף כוח אדם ומשאבים".
רם בן ברק טען "שאין צורך בעוד גוף שייקרא 'משמר לאומי', אלא להוסיף אותו למשרד לביטחון הפנים כחלק ממג"ב. אנחנו בכיוון הנכון בעיקר כי אנו מבינים את הבעיה ומכירים בה". על המהומות בחברה הערבית הוא אמר שהאתגר הוא "לחבר את החברה היהודית לחברה הערבית". אייזנברג הוסיף: "אני קורא לממשלה לא לפחד מארגונים אזרחיים. תנו לנוער כיוון והמדינה תהיה במצב טוב יותר בעתיד".
פאנל שני - פשיעה חקלאית: "המשטרה מגיעה מאוחר"
בפאנל השני, שעסק בפשיעה חקלאית, שוחחה לילך שובל עם אילן שוחט, מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל; יסמין לוקץ', מנכ"לית ומייסדת ICON, מייסדת Code for Israel; ניר אמיתי מהדרום, חקלאי וכן שלומי מיכאל, ניצב בדימוס.
ניר אמיתי סיפר על המציאות איתה מתמודדים החקלאים: "אני לא מבקר את המשטרה, הם מדהימים. אבל יש חוסר בכוח אדם והם מגיעים מאוחר מדי". ניצב בדימוס שלומי מיכאל טען "שתופעת דמי החסות היא משתנה מאוד משמעותי בכל הקשור לפשיעה חקלאית והיא לא הייתה קיימת בעבר".
אילן שוחט, מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אמר שמשרדו "לא אמור לעסוק בפשיעה, אבל אנו רואים את עצמנו כמשרד מתכלל ופותר". יסמין לוקץ' סיפרה על פתרונות טכנולוגיים שסייעו למנות גניבות: "פיתחנו מערכת חיישן מגנטי שיכול לזהות האם זה רכב, או חזיר בר או טרקטור מורשה וכך החקלאי יכול לדעת טוב יותר האם גונבים אותו או שזה משהו מורשה".
ח"כ אלי כהן: "להקים מוסדות חינוך ייעודיים למגזר"
בפאנל השלישי שוחח כתבנו המדיני תמיר מורג עם שר הכלכלה לשעבר, ח"כ אלי כהן. על הקמת המשמר הלאומי אמר ח"כ כהן כי "צריך להגדיל את מג"ב ולהפוך אותו למשמר לאומי".
על המגזר הבדואי הוא אמר כי "אחד הדברים העיקריים זה הקמת מוסדות חינוך ייעודיים למגזר. את הטעויות האלו עשינו בעבר כי הם הלכו ללמוד ברשות הפלשתינית ובכך הפסדנו גם את החינוך וגם את התשלום".
מפקד מחוז דרום במשטרה - ניצב פרץ עמר: "מי שאחראי על חוסר המשילות זה המדינה"
בפאנל הרביעי שוחח כתבנו לענייני משטרה איציק סבן עם ניצב פרץ עמר, מפקד מחוז דרום במשטרה. "מי שאחראי על חוסר המשילות זה המדינה, על כל המשרדים שלה. לצערי חוסר משילות או היעדר משילות זה דבר שנצטרך לאורך שנים", אמר ניצב פרץ. "הקמנו מספר מפקדות משימתיות, התנהלות על הצירים ובערים על רקע אנשי מגזר שהשתוללו ופגעו באנשים וקיפחו אפילו חיים".
"אחת הבעיות של הפרוטקשן זה שהקורבן נמצא במצב רגשי נמוך והוא לא מתלונן", הסביר ניצב פרץ. "אני קורא לעסקים להתלונן ואנו נגן על העסקים".
לניצב פרץ היו טענות גם על רמת הענישה. "אני הייתי מצפה שהענישה תהיה יותר משמעותית להרבה יותר זמן. כשאני עוצר אדם ואני רואה אותו שוב תוך כמה שבועות אז הוא לא שינה את עצמו ולא ישתנה. צריך ענישה שתגרום לאדם לא לעסוק בפשיעה יותר.
על הביקורת של החקלאים נגד המשטרה אמר ניצב פרץ כי "המשטרה תגיע לכל אירוע ואני רוצה להגיד לחקלאים שאנו עובדים עם החקלאים. יש ירידה בהקשר של הפשיעה החקלאית, אבל הציבור לא מרגיש את זה, ואנחנו שם ולא נפסיק להיות עם החקלאים עד שהתחושה של הביטחון האישי תחזור".
בצלאל סמוטריץ: "רמ"י הם האויב הכי גדול של הציונות"
בפאנל נוסף מנכ"ל "השומר החדש", יואל זילברמן, שוחח עם יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ. "קראתם לכנס משילות וביטחון אישי ואני הייתי קורא לכנס ציונות. אנו מפחדים לקרוא לילד בשמו, בסוף הפשיעה בחברה הערבית היא לאומנית", אמר ח"כ סמוטריץ. "אנו מצייתים לחוקי המדינה לא כי אנו מפחדים מהמדינה, זה כי אנו מכבדים את המדינה ולכן יש לנו נורמות בסיסיות של ציות".
סמוטריץ הביע גם את עמדתו בשאלה על אחריות הממשלה. "אנו חובטים במשטרה אבל אנו עושים לה עוול. אי אפשר להפיל הכל על המשטרה. אנו גדלנו לתוך מדינה שאנו אוהבים ומכבדים את חוקיה. זה לא שם, אנו מנהלים קרב על הציונות, זה אתגר שאף מדינה דמוקרטית בעולם לא מתמודדת איתה. 20% מהאזרחים מזדהים עם האויב, אתה לא יכול להתמודד עם אוכלוסייה כזו בכלים של אוכלוסייה נורמטיבית. ההקמה של משמר לאומי ומשטרה לא יספיקו. עד שלא נחזור לעצמנו תודעתית לא נצליח, זה קרב על הציונות".
כמו כן, סמוטריץ תקף את הרשות למקרקעי ישראל ואמר: "רמ"י שכחו מה זה ציונות, מה זה ערכים, הפכו לגורם נדל"ן והוא האויב הכי גדול של הציונות". הוא טען כי "צריך שינוי דרמטי בהקצאת שטחים ליהודים במדינה".
ח"כ סמוטריץ הציע בשיחה להקים בתי משפט מיוחדים לשפיעה לאומנית: "ברגע שהערבים יבינו שאנו חזרנו לעצמנו, אז הסוויץ' יהיה מיידי. המפתח למשילות וריבונות זה ערכים וציונות".
ראש העיר לוד: "מספר האירועים בלוד הוא פי מאה ממודיעין ומהרצליה"
בפאנל בנושא חיזוק הביטחון האישי בערים המעורבות שוחח ג'לאל בנא עם ראש עיריית לוד יאיר רביבו, עיתונאי "מקור ראשון" יאיר קראוס ויו"ר ועדת ביטחון הפנים מירב בן ארי.
מירב בן ארי אמרה כי "מטרתה היא לרשת את כל הערים עכו ולוד במצלמות". עוד היא אמרה: אנחנו עוסקים בגבולות ובאויבים מבחוץ, אבל עכשיו הבינו שיש בעיה של ביטחון פנים"
יאיר רביבו אמר: "המשטרה מבינה היום שהיא צריכה להיות יותר נוכחות ויותר יוזמת ואני חושב שהמשרד לבט"פ עובד יותר. צריך מספר כפול של שוטרים בעיר מעורבת. מספר האירועים בלוד הוא פי מאה ממודיעין ומהרצליה".
יאיר קראוס אמר: "השופטים כושלים היום בענישה, הם מנותקים מכל ההוויה שיש כאן והם לא מביאים להרתעה כי הם לא סופרים אפילו את בית המשפט העליון שקורא להחמיר את הענישה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו