חודשיים לבחירות - ובצפון מתוסכלים: "לפוליטיקאים אין קשב אלינו"

ביקור בצפון, חודשיים לפני הבחירות, מעלה תמונה עגומה למדי: התחושה הקולקטיבית, של התושבים ושל ראשי המועצות, היא שלמקבלי ההחלטות בירושלים לא ממש אכפת מהם.

"לפוליטיקאים אין קשב לצפון", אומר גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון. "ראשי המועצות כאן עובדים לבד. תקציב העירייה מתבזבז סתם. זה מתסכל. הכל מחולק על בסיס אישי ופוליטי. שום דבר לא באמת ענייני".

לדבריו, בשל התחלופה הגבוהה במשרדי הממשלה אין שום המשכיות. "שר מגיע ומתחיל פרויקט, אחרי שנה הולך הביתה ומגיע שר חדש - שמבטל את הפרויקט של קודמו ומתחיל חדש. אבל את עשרות המיליונים של הפרויקט הקודם כבר הוציאו, וככה הם נזרקים לפח".

גם דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, יו"ר המגזר העסקי ומושבניק־חקלאי ממטולה, אומר שהצפון ננטש: "זה אזור מפולג שבנוי מנסיכויות", הוא אומר, "המון עיריות ומועצות שבמקום להתאחד פועלות בנפרד, ולכן שום דבר לא מתקדם ובירושלים לא ממש מתייחסים אלינו. כל עוד נריב בינינו - הערים, הקיבוצים והמושבים - ככה זה ייראה".

אמיתי סבור שדרושה דמות דומיננטית שתאחד ותוביל את האזור. "רק כך נהיה חזקים" הוא מבהיר, "תראו את דימונה, את נתיבות. ראשי ערים מעולים עם כוח הזניקו אותן קדימה. פה אנחנו תקועים".

שמעון עמר מ"פלאפל עמר" בקריית שמונה אומר שהבחירות הקרובות לא ישנו כלום. הבטחות הוא שמע כבר בשפע. מכולם. הרי אין אפילו אחד מהם שלא ביקר אצלו אישית בפלאפל. אבל אחרי שהצטלמו, הם חזרו למרכז - ושכחו מההבטחות.

"אני מקווה שיהיה מי שיקדם באמת את הפריפריה. אותנו. אנחנו לא צריכים נדבות. צריך כאן השקעה במקומות עבודה. בחינוך. רק ככה נצליח", שמעון מייחל.

דרושים: עובדים

אמיתי אומר שהממשלה הנוכחית הרגה את החקלאות עם הרפורמה האחרונה. "הורידו מכסים, אבל החקלאים לא קיבלו כלום למרות כל ההבטחות. השנה היה יבול מעולה. החורף היה גשום וקר, והעצים הגיבו בהתאם. אבל חלק גדול מהפרי לא נקטף, או נשר ומת, כי אין ידיים עובדות.

"חסרים לנו 20 אלף עובדים. ישראלים לא באים לעבוד. לא תמצא חקלאי אחד שימליץ לילדיו לעבוד בשדה, כי השכר נמוך. פעם היו באים צעירים ערבים לעבוד בגליל ובגולן, אבל היום גם הם לא רוצים לעבוד במשכורת של 9,000-8,000 שקלים. הם רוצים יותר".

זלץ מספר שאין יחידת מגורים פנויה בצפון. מחירי השכירות זינקו וכך גם מחירי הדירות. בית בהרחבה של קיבוץ, שהיה שווה לפני כמה שנים 2-1.5 מיליון שקלים, נמכר כיום ב־4-3.5 מיליון. הבעיה היא היעדר תעסוקה והשקעות ממשלתיות, וגם הוא סבור שדבר לא ישתנה בבחירות.

"לפני 20 שנה אולי הצביעו כאן אידיאולוגית, אבל היום המצב שונה. הכל פרסונלי. לא מצביעים לרעיון אלא לאדם. רוב ראשי הרשויות לא מזוהים פוליטית כי הם מפחדים. מי שמזוהה, עלול לשלם מחיר אם המפלגה שהוא מזוהה איתה לא בשלטון. מנגד, אם יש לו קשרים לשלטון, המועצה שלו מרוויחה", כך זלץ.

כתבה נרחבת על הצפון לקראת הבחירות - ביום שישי ב"ישראל השבוע"