"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נמצא אוסף ארכיאולוגי נדיר: "בני האדם חיפשו תשובות בכישופים ובעולמות הנסתר"
ממצאים עתיקים הכוללים קוביות למשחק ולניבוי עתידות התגלו בגן לאומי מרשה - בית גוברין • האוסף, מהגדולים בעולם, כולל 530 "עצמות מאגיות"
והאסטרגלים שהתגלו בגן לאומי מרשה - בית גוברין. | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

נמצא אוסף ארכיאולוגי נדיר: "בני האדם חיפשו תשובות בכישופים ובעולמות הנסתר"

ממצאים עתיקים הכוללים קוביות למשחק ולניבוי עתידות התגלו בגן לאומי מרשה - בית גוברין • האוסף, מהגדולים בעולם, כולל 530 "עצמות מאגיות"

יורי ילון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אוסף נדיר של אסטרגלים - עצמות למשחק ולניבוי עתידות מהתקופה ההלניסטית (לפני 2,300 שנה) התגלה על ידי חופר האתר, ד"ר איאן שטרן בגן לאומי מרשה-בית גוברין שבשפלת יהודה. הממצאיםפורסמו לראשונה בכתב העת הבריטי "LEVANT".

האוסף הנדיר נחקר בשנים האחרונות בידי ד"ר לי פרי גל מרשות העתיקות, פרופ' עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, ד"ר אבנר אקר מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר איאן שטרן מהמכון למקרא ולעתיקות ע"ש נלסון גליק בהיברו יוניון קולג'. מקורו של האוסף, שהתגלה בתחילת שנות ה-2,000, בחללים התת-קרקעיים המצויים מתחת לעיר הקדומה מרשה.

חלק מהאסטרגלים נמצאו ליד מזבח, צילום: ד"ר איאן שטרן

כמו משחק קופסה של ימינו

מדובר ב-530 פריטים – עצמות קרסול של עזים וכבשים, הדומות בצורתן לקוביה, שנועדו לשמש כקוביות משחק ופולחן בידי נשים וילדים. חלק מהקוביות שויפו, חוררו, ונמזגה לתוכן עופרת, זאת לצורך הטלתן בצורה מיטבית.

עשרות מהעצמות נשאו כתובות ביוונית: על חלק מהן נחרתו שמות של אלים ואלות הקשורים למשאלות לב של חיי היום-יום בעת העתיקה. בין השאר, נחרתו שמות האלים אפרודיטה, אלת הפריון האהבה והיופי, האל ארוס- אל האהבה, האל הרמס, האלה הרה והאלה ניקה – אלת הניצחון.

על חלק אחר של עצמות באוסף נכתבו הוראות משחק, או תפקידים במשחק, כגון: "שודד", "עצור", "נשרפת". ד"ר לי פרי-גל, ארכיאוזואולוגית רשות העתיקות ועמיתת מחקר באוניברסיטת חיפה ציינה כי "אוסף האסטרגלים ממרשה הינו נדיר ומיוחד בכמות ובאיכות החריתות שעל העצמות. האוסף מעיד על כך שממש כמו היום, בעת מצוקה, בני האדם חיפשו תשובות בגורמים חיצוניים, בכישופים ובעולמות הנסתר. בימי קדם, אנשים – ובפרט נשים, התמודדו עם סביבה של חוסר ודאות, מוות בילודה ובעיות בריאות, ולכן ניסו להגן על עצמם בעזרת מאגיה".

ד"ר לי פרי-גל והאסטרגלים, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

עוד הוסיפה ד"ר פרי-גל ואמרה כי "בנוסף ידוע, כי קוביות אלה שימשו גם למשחק; מעניין לציין, כי בעולם מוכרות דוגמאות של קבורת ילדים עם קוביות משחק מסוג זה. הקוביות, שהיו חפץ משחק משמעותי, נועדו לעבור עם הילדים לעולם הבא ולשמש אותם שם. מאחר שהאסטרגלים סימלו מזל, נהגו גם להטמין אותם במפתן הבית, בתקווה שאלה יביאו ברכה".

"עסקו בפנאי והנאה"

מעניין לציין כי חלק גדול מעצמות אלה נמצאו לצד אוסטרקונים (כתובות שנחרתו או נכתבו בדיו על חרס) בארמית, שנשאו "נוסחת כישוף/תנאי" - "אם תעשה כך, יקרה לך דבר כזה". הממצאים מחזקים את המסקנה שהאסטרגלים שימשו במקרים רבים בטקס הניבוי המאגי, ולא רק למשחק.

ד"ר פרי-גל: "מרשה הייתה אחד מכורי ההיתוך של דרום הלבנט. חיו בה תרבויות שונות בשכנות ובכפיפות לשלטון ההלניסטי. גרו בה אדומים, פיניקים, נבטים ויהודים, והתרבויות השפיעו זו על זו".

"שופכים אור על אורחות החיים בעולם העתיק". אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות (ארכיון), צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו: "המחקר המרתק שופך אור על אורחות החיים בעולם העתיק, ומזכיר לכולנו שאנשים הם אנשים; הם חולמים, הם מקווים, ולמרות כל קשיי היום-יום, גם עוסקים בפנאי ובהנאה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...