דו"ח חסוי של המשטרה: 52% מהתאונות הקטלניות באחריות נהגים מהמגזר הערבי

הקטל בכבישים: דו"ח חסוי של משטרת ישראל קובע כי על אף שיעורם באוכלוסייה בכלל ובקרב בעלי רישיונות נהיגה בפרט, מעורבות תושבי החברה הערבית בישראל בתאונות דרכים קטלניות גבוהה בהרבה מחלקם באוכלוסייה, וברובן של התאונות - הם מי שאחראים לגרימת התאונה.

הדו"ח חושף כי ברוב התאונות מעורבים נהגים צעירים בני 17-23, ולמרות מעורבותם הגבוהה בתאונות הקטלניות, רק 40% מההרוגים הם תושבי החברה הערבית. "אנחנו מתמודדים עם בעיה חמורה שלא מונחת רק לפתחה של המשטרה", אומרים גורמים במערכת אכיפת החוק, "צריך לשים את זה על השולחן. בניגוד לחברה היהודית, שבה כששוללים למשל לנהג את הרישיון הוא מפסיק לנהוג, בחברה הערבית רבים ממשיכים לאחוז בהגה ומהווים סכנה לכלל הנהגים בכבישים".

הנהגים מהחברה הערבית מהווים 19% מכלל בעלי רישיון הנהיגה בישראל. על פי הדו"ח המשטרתי שמתייחס לכלל תאונות הדרכים שאירעו מתחילת 2021 ועד כה, תקינות ירודה של כלי הרכב בחברה הערבית, ריחוק בין מקום המגורים למקום העבודה וחוסר חלופה של תחבורה ציבורית גורמים לנסועה (מספר הקילומטרים שנסעו כלי הרכב המנועיים) גבוהה ופיראטית.

עוד עולה מהדו"ח כי נהגים מהחברה הערבית מעורבים ב־36% מסך התאונות וב־52% מהתאונות הקטלניות. ב־86% מכלל התאונות נמצא כי אותם נהגים הם האשמים בגרימת התאונה. כמו כן, עולה כי נהגים מהחברה הערבית מעורבים יותר בתאונות המתרחשות בכבישים הבין־עירוניים (58%). באותם כבישים הם מעורבים ב־60% מהתאונות הקטלניות, וב־80% מהן נמצא כי הם האשמים. "לרוב הם יוצאים מהכפר, עושים רייסים, משתוללים וגורמים לתאונות", אומר גורם בכיר במערכת אכיפת החוק.

על פי הדו"ח, הסיבות העיקריות לתאונות שבהן מעורבים נהגים מהחברה הערבית הן: אי־ציות לרמזור, נהיגה במהירות מופרזת, אי־שמירת מרחק, אי־מתן זכות קדימה, מעבר בין נתיבים ואי־ציות לתמרורים. עיקר התאונות שבהן מעורב נהג מהחברה הערבית קורות בימים ראשון וחמישי בין השעות שלוש לארבע אחר הצהריים.

בכבישים העירוניים, לעומת זאת, הם מעורבים ב־26% מהתאונות, ובהן ב־41% מהקטלניות. בהתייחס לנפגעים בתאונות, עולה מהדו"ח כי נפגעים מהחברה הערבית מהווים 32% מסך הנפגעים בתאונות בישראל, ו־40% מההרוגים הם בני ובנות החברה הערבית. בכבישים הבין־עירוניים 45% מהנפגעים בתאונות הם מהחברה הערבית, 47% הרוגים. בכבישים העירוניים מהווים אנשי החברה הערבית 23% מכלל הנפגעים ו־30% מההרוגים.

היישובים הבולטים

עוד עולה מהדו"ח כי עיקר התאונות החמורות והקשות שבהן מעורבים נהגים מהחברה הערבית קורות בירושלים, כתוצאה מאי־שמירת מרחק, אי־מתן זכות קדימה להולכי רגל, אי־ציות לרמזור ונהיגה במהירות מופרזת. יישובים בולטים נוספים שבהם מתרחשות תאונות חמורות וקשות הם אום אל־פחם, נצרת, תל אביב־יפו, רהט, סכנין, חיפה, עראבה, שפרעם, טייבה, לוד וטירה. מרבית התאונות הקטלניות שבהן מעורבים נהגים מהחברה הערבית מתרחשות בירושלים, לאחריה נמצאות רהט וטייבה.

תוכנית לאומית

"מדובר בבעיה לאומית שמחייבת מתן פתרונות גם בחקיקה וגם בחינוך", אומרים גורמים במשטרה ומודים כי בשנים האחרונות, כתוצאה מענישה מקילה, נהגים בחברה הערבית אינם מורתעים. "כשאזרח נורמטיבי מקבל שלילה, חייו מתהפכים. כשנהג בחברה הערבית מקבל שלילה, הוא ממשיך לנהוג. וכשהוא נתפס בזמן שלילה, מה העונש? אז תופסים את כלי הרכב ל־30 יום ומשחררים, מגישים כתב אישום ואז יכול להיות שהוא יקבל מאסר על תנאי, ועוד פעם פסילה, ובפעם שלישית יכול להיות שאותו נהג עבריין יקבל עונש של עבודות שירות. לעבודות השירות, אגב, הוא ייסע עם מכונית ללא רישיון", אומרים גורמים במשטרה.

באגף התנועה ממקדים את פעילות האכיפה מול אוכלוסיות נהגים המעורבות יותר בתאונות דרכים קטלניות כמו נהגים צעירים, נהגי משאיות עם כלי רכב לקויים, פסולי נהיגה ועבריינים סדרתיים, אך גורם משטרתי בכיר אומר כי "מעורבותם הרבה של הנהגים מהחברה הערבית בתאונות דרכים מצריכה, אולי, תוכנית לאומית במעורבות כל משרדי הממשלה".