חתן פרס ישראל, אהרן ידלין, נפטר היום (שישי) בגיל 96. היה פעיל ציבור, חבר כנסת ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה. ידלין היה נשוי לעדה הכהן, שנפטרה בשנת 1998. בהמשך נישא בשנית לעדינה הנדלר לינדבורג. היה אב לשלושה וסב לעשרה נכדים.
"אבא שלנו האהוב הלך לעולמו", כתב בנו עמוס, "מנהיג בכוח אישיותו וערכיו, מחלוצי ההתיישבות בנגב, ממובילי תנועת העבודה, דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם. מחנך ומורה, איש חכם וצנוע שפיו וליבו שווים. בן 96, צלול וחד, נפרד מאיתנו בשנתו".
ראש הממשלה יאיר לפיד ספד לו: "מדינת ישראל נפרדת היום מאהרון ידלין איש אדמה ורוח. חתן פרס ישראל, שר חינוך ואיש ציבור בכל רמ"ח איבריו. ידלין, שהוביל את התפיסה שחייבים לשים את החינוך בראש סדר העדיפות של מדינת ישראל, דאג לעתיד הילדים והשקיע את מיטב שנותיו בחינוך, היה ממייסדי בית ברל שממשיך את דרכו בלימודי ההוראה.
"בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל אני שולח ניחומים וחיבוק לכל משפחת ידלין, לעמוס ורותם היקרים, זכיתם לאב וסב שנים רבות, לדוגמא ומופת ואתם ממשיכים את דרכו בשליחות הציבורית שלכם. יהי זכרו ברוך".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, כאב אף הוא את לכתו של אהרן: "כואב את הפרידה. יותר מכל דבר, היה אהרן ידלין מר חינוך. לצד היותו מראשי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בישראל, איש חזון ומעשה, היה אהרן מחנך ומורה בכל רמ"ח איבריו. עשייתו רבת השנים בכנסת ובממשלה למען חינוכם ועתידם של ילדי ישראל תהווה לו אנדרטה חיה לשנים קדימה. בחייו זכה בפרסים רבים ובהם פרס ישראל, אך יותר מכל זכינו אנחנו בו ובתרומתו. אהבתי והערכתי אותו מאוד".
דבק בשוויון, בציונות ובערך האדם
ידלין נולד בתל אביב, היה פעיל בתנועת הצופים ושימש כרכז הארצי של התנועה. במלחמת העצמאות, לחם בפלמ"ח. היה שותף לגרעין של קיבוץ בארי ואף השתתף בעלייה של הקיבוץ לנקודת הקבע שלו בנגב ב-1946. בהמשך עבר והתגורר בקיבוץ חצרים שבנגב.
ידלין למד באוניברסיטה העברית היסטוריה כללית, כלכלה וסוציולוגיה והיה ממקימי מכללת בית ברל, שם לימד סוציולוגיה ואף היה המנהל של המכללה.
במסגרת פעילותו הפוליטית הוצב במקום ה-48 ברשימת מפא"י לכנסת הרביעית והיה חבר בוועדה החינוך וועדת הכלכלה. לקראת סוף כהונתה של הכנסת החמישית, במאי 1964, התמנה לסגן שר החינוך. ביוני 1972 נבחר פה אחד למזכ"ל מפלגת העבודה וכיהן בתפקיד במשך שנתיים. בממשלת ישראל ה-17, שהרכיב יצחק רבין, התמנה לשר החינוך.
לאחר פרישתו מהכנסת בתחילת 1979 שימש בתפקידים ציבוריים רבים, ובהם יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית, יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר הנאמנים של קרן רה"מ לסופרים ויו"ר חבר השופטים של חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי. בשנת 2010 הוחלט להעניק לו את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
לפני כשלוש שנים התראיין ל"ישראל היום" ונשאל מה המסר שלו בתוך זקן השבט ששוחה בפוליטיקה המקומית כבר 60 שנה. "השלטון משחית לעיתים", הוא אמר בקול מפוכח. "יש בהחלט בעיה עם מי שמחזיק בשלטון יותר מדי זמן. יש נטייה להתרופפות אישית ולהתנהגות לא מוסרית. זה קרה למפא"י ההיסטורית, שניהלה את המדינה עשרות שנים בהצלחה ובמסירות, וזה קורה עכשיו.
"אנשים לא מבינים שלשלטון יש לפעמים סוף. אנחנו חיים בעולם דמוקרטי, שרצויה בו החלפת שלטון, התרעננות. אני אומר - אשרי אדם מפחד תמיד. ואנשים פה הפסיקו לפחד".
שר הפנים ארבל: "להחזיר את כל החטופים מיידית, אין מצווה גדולה מפדיון שבויים"
אלה בן עמי בהצהרת המשפחות: "למה זה הגיוני שאנחנו מתחננים במדינות אחרות כשרה"מ נמצא כאן?"
אמילי דמארי סיימה סדרת ניתוחים מורכבת: "הצלקות שלי הן סמל לחירות, תקווה וכוח"
מסע ההלוויה של איציק אלגרט יחל מחר בראשל"צ - ויסתיים בניר עוז
כאשר נשאל איך זה להיות פעיל בגיל 94, ענה: "זה מרגש מאוד לעבור את גיל 90 כשאתה עומד על הרגליים, אם כי רגל אחת היא בעייתית אצלי. הראש עובד, וזאת הרגשה נהדרת. אני חושב שהסוד הוא שאני אוהב לשוחח עם אנשים צעירים. כשם שהם יכולים ללמוד ממני ומהניסיון שלי, אני לומד מהם ומקבל מהם פרספקטיבה"
"אני מנסה עדיין לקרוא. יש עולם שלם של ספרים שאני עוד רוצה להספיק להשלים. אני קורא עכשיו ספר של מיכה גודמן, שנקרא 'חזרה בלי תשובה'. אפשר לדבר על דת במונחים של קיום מצוות, ולעומת זאת, אפשר לראות ביהדות עולם ומלואו של הגות, התלבטות, ביסוס ערכים, ולמעשה לגשת ליהדות בגישה פלורליסטית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו