אימו של מתן ספדה לו: "היה לך חיוך ענק - זה לא נתפס שלא אראה אותך יותר"

"כל כך רציתי לראות אותך גדל": מתן צינמן בן השש, שנהרג בתאונת דרכים סמוך למעלה לבונה, הובא למנוחות היום (רביעי) בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

אימו רבקה, שנפצעה בתאונה, נשארה באשפוז בבית החולים הדסה עין כרם וראתה את ההלוויה מחדרה, כאשר צוות התקשורת של ביה"ח דאג לחיבורים בשטח.  

חיים, אביו של מתן, ספד לו: "אני אוהב אותך. היית ילד שמח. אמא רצתה מאוד להגיע, אבל היא לא יכלה, כך גם אמונה ובניה אבל הם רואים אותך".

לאחר מכן, דיבר בשם האם רבקה: "נולדת ביום כיפור בשעת הנעילה, כל כך רצית לראות אותך גדל, זה לא נתפס שלא אראה אותך יותר. היה לך חיוך ענק ועיניים ירוקות מהממות. כל הילדים בגן אהבו אותך מאוד. נהיה חור במשפחה לנצח. כולם יגדלו ורק אתה לא. כל כך התרגשת להיות בכיתה א'. הייתה לך נוכחות. חור בלב לעד. אוהבים אותך מאוד".

בהמשך דיבר בשם בתו אמונה: "היית ילד חמוד ושובב. כולנו מצטערים שהלכת מאיתנו. מתגעגעים אליך. תמיד יהיה לנו מקום בלב בשבילך". ואף בשם בנו בניה: "אני מתגעגע אליך. ידעת לבטא את עצמך ולהיות אח טוב".

חיים הוסיף לספוד למתן. "לא ראיתי אותך כשהגעתי לתאונה. אמרו לי שלקחו אותך באמבולנס וממש דאגתי לך. היית אחד משלושת המוסקיטרים בבית, אני יודע שאתה שומע אותי. היית שובב כל כך שמח. היית מתפלל בבוקר תפילות שאני לא מכיר, היית אומר פסוקים בעל פה. היית אוכל מלא פסטה והיית אוהב סיפורים בערב לפני השינה. כל הסיפורים על בית המקדש. נולדת ביום כיפור אימא הייתה שם שעות", סיפר.

"רקדת עם הילקוט לכיתה א' שסבא קנה לך. לא תוכל ליהנות ממנו. אני מצטער שלא הייתי של לתפוס אותך. אהבת את כל הילדים בגן והם אהבו אותך. אני לא אראה אותך יותר וגם לא אימא. אף פעם לא ראית אותי בוכה אבל עכשיו אתה רואה אותי בוכה", ספד בכאב, והוסיף: "אני רוצה להיפרד ממך ולהגיד לך תודה על שש שנים נפלאות ששימחת אותנו כל כך. תודה לך על הכל. היית אח מצוין. תמיד תהיה איתנו. נתגעגע אליך נורא. אנחנו מסתכלים אליך אוהבים אותך ומתגעגעים. תהיה מליץ טוב בעדנו. תודה לך".

"ראיתי את הרכב מפורק לחלוטין וכולם מדממים"

קודם ההלוויה סיפר אביו חיים: "אבא שלי קנה לו אתמול תיק לכיתה א', הוא רקד איתו כל היום בבית. הוא לא יוכל ליהנות מהתיק הזה. מתן היה ילד טוב, חייכן ושמח".

חיים סיפר על יום התאונה. "ראיתי את הרכב מפורק לחלוטים וכולם מדממים. לא ראינו את מתן הקטן, פינו אותו לפני שהגענו. אנחנו כואבים ועצובים", אמר בכאב, והוסיף: "הבן והבת שלי בשערי צדק ואשתי בעין כרם. אשתי רבקה, הבת והבן שלי ראו רכב לבן גדול שמאיץ ונוסע לכיוון שלהם. לא היו מכוניות. רבקה ניסתה לבלום כמה שהיא יכולה. הילדים היו חגורים ואשתי נוסעת לאט".

לסיום אמר: "כל יום אנחנו נוסעים בדרכים האלה ביהודה ושומרון יש פחד מזריקות של אבנים ומתאונות בלי הפסקה. כל יום מקבלים הודעות מאנשים בכל אזור יהודה ושומרון. ממש קטסטרופה בכבישים. זה קטל, הרג ואובדן".