התחלות חדשות מרתקות אותי ואני מבינה טוב מאוד את עוצמתן, את הקושי ואת המאמץ שהן דורשות - אבל גם את הפוטנציאל הרב הגלום בהן. יש כאלו שבחרתי בהן ויש התחלות שחוויתי בעל־כורחי, כי מסלול חיי אילץ אותי להתחיל מחדש פעמים רבות.
הטור המלא של פאולה רוזנברג - עכשיו במגזין "שישבת"
כבר כשהייתי בת חצי שנה, הוריי נאלצו לברוח מהעיר שבה התגוררו אל הצפון הרחוק של ארגנטינה, כדי להימלט מהחונטה הצבאית שתפסה את השלטון והנהיגה דיקטטורה, משום שאבא שלי היה לוחם חופש, חבר במחתרת שלחמה נגדם. רבים מחבריו נעלמו או נרצחו, וההורים שלי נמלטו כדי להתחיל מחדש. לפעמים התחלה חדשה היא הדרך היחידה להינצל.
כשהייתי בת 5 וחצי, חזרתי מהגן ואמרתי לאמי שאני רוצה להתרחץ פעמיים ביום. כשהיא שאלה אותי למה, הסברתי לה שילדה מהגן אמרה שאני צריכה להתקלח יותר מאשר הילדים האחרים כי אני יהודייה, ויהודים הם יותר מלוכלכים. אני זוכרת שאמא הביטה בי ושתקה.
כמה שבועות לאחר מכן פרצו לביתנו ורוקנו אותו מכל החפצים, כולל הבגדים והצעצועים וכל מוצרי החשמל. ואז, ימים מעטים לאחר מכן, אבא שלי הושיב את אחותי ואותי על הספה בסלון והודיע שאנחנו עוברים לגור במדינת ישראל. הוא סיפר לנו שיהיו לנו הרבה חברים חדשים ושכולם יהיו יהודים, והוסיף: "בישראל אין גנבים".
אבא שלי ידע איך לעטוף את ההתחלה החדשה כך שלא תכלול את מה שמציק וכואב. התחלה חדשה חייבת להכיל הבטחה או הגשמת חלום, ולפעמים התחלה חדשה היא הדרך היחידה לשכך כאב.
הטור המלא של פאולה רוזנברג - עכשיו במגזין "שישבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו