"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יום המודעות לחטיפת ילדי תימן: לאן הלכו הילדים?

היום יחל יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן • ד"ר נתן שיפריס, מומחה לפרשה, משרטט את דפוס הפעולה וקובע: "היתה חטיפה ממוסדת"

,עודכן
0השמעה
"הייתה חטיפה ממוסדת", צילום: באדיבות לע"מ

ד"ר נתן שיפריס, חוקר שפרסם ספר הטוען כי חטיפת ילדי תימן הייתה ממוסדת, השתתף בגל המחאה על הפרשה בהובלת הרב עוזי משולם ב־1994.

ד"ר שיפריס מקדיש את חייו לפרשה. הוא חיבר לא מזמן את הספר "ילדי הלך לאן? פרשת ילדי תימן - החטיפה וההכחשה" (2019), ממשיך לפרסם מחקרים בנושא ומגדיר עצמו כמי שמגויס לפרשה עד לפתרונה.

לקראת יום המודעות לפרשת ילדי תימן, מסביר ד"ר שיפריס את חשיבותו: "יותר מ־2,400 ילדים נעדרו בפרשה. יש לנו רשימות שמיות של כ־1,050 ילדים מהוועדות השונות, והיתר מתלונות פרטניות שהגיעו לידי העמותות השונות ושאספתי במסגרת המחקר שלי.

"היום טוענים שילדי תימן היו חולים במגיפות ובמחלות קשות שקצרו בהם", אומר ד"ר שיפריס, "אך כשבודקים את המקורות בני התקופה מתברר שבתוך חודשים ספורים מהגל הראשי של עליית 'על כנפי נשרים' עולי תימן שוקמו מבחינה רפואית, ולמרות זאת משנת 1950 ואילך עדיין נמשכה בקרבם התופעה התמוהה של היעלמות ילדים המונית, ובהיקף של מאות ילדים. מדוע בעיקר ילדים תימנים נפגעו מכך? הרי היו עדות מזרחיות נוספות?".

ד"ר ציפריס,

לדבריו, "מערך הקליטה הקים במחנות עולי תימן מוסד ייחודי, שלא היה כדוגמתו בשום מחנה עולים אחר - בתי תינוקות שאליהם נאספו הילדים הבריאים, הרכים בשנים, בשיטתיות, בתואנה של רפואה מונעת. משם הם נשלחו לבתי חולים מרוחקים, תמיד באישון לילה, תמיד ללא יידוע ההורים. לפי רוב העדויות המתייחסות למוסדות אלו, האם היתה מגיעה בבוקר להניק, ומגלה מיטה ריקה. לשאלתה היכן הילד, היתה נענית שחלה בלילה ושנאלצו לשולחו לבית החולים. במקרים רבים לא מסרו להורים לאן הילדים נשלחו, ובמקרים שכן - הקשו עליהם את הנסיעה ואת הגישה לילדים, ובדרך כלל בתוך יום עד ימים ספורים הם התבשרו על פטירה.

"מאותו מוסד של בריאים נעלמו בתוך כשנה, מסוף שנת 1949 ועד לסוף שנת 1950, אותם ילדים", קובע ד"ר שיפריס, "ולפי תכתובות פנימיות של אנשי רפואה בכירים אנחנו למדים על הנחיות שלא להחזיר את הילדים למחנות פן יחלו שוב, אלא לשכנם במוסדות שרק בהם אפשר יהיה להבטיח את בריאותם. מפעלי אשפוז רחבי היקף אלו נעשו מאחורי גבם של ההורים, ורבים לא הוחזרו למשפחותיהם".

מה הייתה המטרה של המדינה בחטיפה ממוסדת שכזו?

"זו הייתה רוח התקופה ורוח הזמן, שלפיה הנשים יוצאות ארצות האסלאם אינן יודעות לטפל בילדים שלהן, והן בעלות מסוגלות הורית נמוכה ומזניחות את ילדיהן. בן־גוריון אמר במפורש בישיבת ממשלה ביחס לעולי המזרח, ערב העלייה הגדולה מתימן, כי נחוצים 'אשפוז הילדים, הוצאת הילדים מהמחנות, בידודם מהאימהות, כי הן מונעות עזרה מהילדים'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר