ראש הכת הירושלמית, דניאל אמבש, נמצא ללא רוח חיים בתאו בכלא

מנהיג הכת דניאל אמבש, שנידון ל-26 שנות מאסר נמצא הבוקר (שישי) מחוסר הכרה בבית הסוהר איילון, מותו נקבע במקום. וועדת השחרורים אמורה הייתה לדון בעניינו בשבוע הבא, לאחר שביקש שחרור מוקדם מטעמים רפואיים, וזאת לאחר שלקה באירוע רפואי ואושפז בבית החולים אסף הרופא. 

משב"ס נמסר כי ניידת נט"ן הוזעקה אל הכלא ובוצעו פעולות החייאה. אמבש, תושב איזור ירושלים, נשוי + 14, שפוט ל-26 שנים בגין עבירות מין, נקלט בשב"ס ביולי 2011 וצפוי היה להשתחרר ביולי 2037. הודעה נמסרה למשפחתו. 

כאמור, אמבש הורשע לפני עשור בפגיעה קשה, באונס, חטיפה ועבירות מין בנשים ובילדים, שהיו חברים בכת בראשה עמד.

אמבש נולד בשנת 1955 בצרפת, הוא גדל כחילוני ועסק בריקוד. הוא התחתן עם רקדנית צרפתייה וממנה נולד לו בן. השניים התגרשו ובמהרה הכיר אמש את את אישתו השנייה, אילנה לוגסי, ויחד הם חזרו בתשובה ועלו לארץ. בארץ הוא פגש את הרב דב אודסר מחסידות ברסלב, אשר כונה בידי חסדיו "סבא". אמבש שם לו למטרה לפעול להפצת משנתו של "סבא" ברבים. לאמבש ואילנה נולדו 10 ילדים. 

בשנת 1998 נישא אמבש לאסתר, שהיו לה 4 ילדים ויחד הם הביאו ילד נוסף משותף. שנה מאוחר יותר הכיר אמבש את זוהרית אזמרה, היא הגיעה לכת בגיל 17.5, הם נישאו ויחד הם הביאו ילד משותף. בהמשך הכיר אמבש את דורית שהגיעה עם שני ילדיה והם הביאו ילדה משותף. מאוחר יותר היו אלה שמחה ושירן. בסך הכל היה נשוי אמבש ל-6 נשים, כאשר לחמש נשותיו האחרונות נישא באופן דתי, אך הנישואין לא דווחו לרשויות.

במשך 15 שנה פעלה הכת ללא הפרעה. במבצע משטרתי מיוחד שנערך בשנת 2011 נעצר אמבש יחד עם 6 מנשותיו שהועברו למעון לנשים מוכות. ילדיו נעצרו, כאשר הצעירים שבהם נשלחו לפנימיות. בנוסף עצרה המשטרה חסידים של אמבש.

בין שיטות הענישה: מכות שוט וחשמל

על פי כתב האישום החמור נגדו, אמבש יצר לעצמו תדמית ממשיך דרכו של הרב ישראל אודסר, וניכס לעצמו תכונות מיוחדות וסגולות ריפוי. הוא התנהג לנשים ברכות, שכנע אותן להצטרף למשפחתו, ולאחר מכן שינה את התנהגותו, וגילה כלפי הנשים אלימות, כוחניות ויחס משפיל ומבזה. על פי כתב האישום כשהיה נתון במצבי זעם, נהג להטיל קללה על הנשים, ואיים להמיט עליהן אסונות שונים. בדרך זו הוא זרע פחד בקרב הנשים וילדי המשפחה, וגרם לכל אחת מנשותיו לקבל על עצמה את מרותו באופן מוחלט. בנוסף, הוא פעל להרחיק את הנשים ממשפחותיהן, וייחס להן כוונות רעות ואחריות לקשיים שחוו הנשים עד שהכירו אותו. בדרך זו הוא גרם להן להתנתק ממשפחותיהן מצד אחד, ומצד שני יצר איום באמצעי ענישה - כי ישיב את הנשים לבית הוריהן

כדי להטיל פחד אצל בני המשפחה, ניהל אמבש מערך משפיל ומבזה שכינה בפני בני הבית "דין". הוא הטיל עליהם עונשים קשים ומשפילים, ואף נהג לשסות את הנשים ואת ילדיו בקורבן "הדין".

על פי כתב האישום ובמסגרת מערכת "הדינים" שהנהיג אמבש הוא מנע מהנשים ומהילדים אכילה חופשית, והתיר להם לצרוך לחם ומים בלבד לתקופה קצובה שנקבעה על פי שיקול דעתו. הוא הורה לנשים או הילדים להסתגר במחסן הבית, לעיתים תוך דרישה להישאר עירומים. אֵם שנשלחה אל המחסן, הופרדה מילדיה, אשר ידעו כי אסור להם לגשת אליה כל עוד היא שוהה במחסן. לעיתים, הנשים ששהו במחסן לא קיבלו מזון ושתיה, אלא על פי אישורו .

ענישה אחרת התבטאה בהפרדה כפויה בין הנשים לילדיהן. אם חשד אמבש כי מי מהנשים הרהרה בגבר אחר היא נענשה בצורה מבזה ומשפילה. בין יתר שיטות הענישה נכללו מכות שוט; מכות באמצעות כבל חשמל. לעיתים דרש מהנשים לצאת ולקבץ נדבות ואסר עליהן לחזור עם סכום נמוך מכ-800 שקלים.

ילדי המשפחה לא פקדו את מסגרות הלימודים בגנים ובבתי הספר, ואמבש אסר על בני המשפחה לקבל שירותים רפואיים מגורמי רפואה מוסמכים. זאת, על מנת שלא לחשוף את המתרחש בבית המשפחה ואת הפגיעות שספגו בני המשפחה במהלך השנים.

נשותיו טענתו לחפותו

למרות ההרשעה, אמבש ונשותיו המשיכו לטעון לחפותו. לפני ארבע שנים הם הגישו שתי בקשות חדשות לבית המשפט העליון, לשחרורו המידי וזיכויו המלא מההאשמות התלויות נגדו, זאת לאור ראיות חדשות ומהותיות. 

בבקשתם טענו אמבש ונשותיו כי אחת מהנשים הפכה להיות עדת מדינה בתמורה להחזרת בתה משירותי הרווחה, וזאת למרות שהודתה בכך שהתעללה בילדים הקטנים. לטענתם, אותה אישה לא הועמדה לדין למרות שמדובר במעשים חריגים בעוצמתם כנגד קטינים. בהסתרת העסקה ע"י המדינה נגרם לדניאל נזק כאשר הרשות השופטת לא נדרשה לחיזוק עדויות כנגדו, ולכן הורשע לשווא. הן טענו כי מרגע שנודע לדניאל על התעללות אשתו בילדיו ביקש ממנה לעזוב את הבית ודרש להתגרש ממנה.