"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גיבורה אחת עם חזון
דמות אחת היוותה מקור השראה לח"כ נורית קורן, שעשתה דרך ארוכה עד להיותה פרלמנטרית בעלת השפעה אשר חברה בוועדה לבחירת שופטים • מיוחד לכבוד יום האישה
צילום: קוקו // נינה ויינר. "בזכותי פתחתי את הפרוטוקולים של ילדי תימן"

גיבורה אחת עם חזון

דמות אחת היוותה מקור השראה לח"כ נורית קורן, שעשתה דרך ארוכה עד להיותה פרלמנטרית בעלת השפעה אשר חברה בוועדה לבחירת שופטים • מיוחד לכבוד יום האישה

נורית קורן
, עודכן

30 שנה אחורה. לאחר אינספור עבודות כפיים, החלטנו אני ובעלי לקחת את גורלנו בידיים ופתחנו מסעדה. רצינו להתקדם, גם כלכלית, לספק לעצמנו חיים נוחים יותר, לגדול ולצמוח.

רצינו לקדם את הילדים היקרים שלנו, לספק להם את כל מה שלא היה לנו. היו לנו עשר שנים רצופות בחוויות והצלחות. רכשנו בית, הענקנו לילדינו את החינוך הטוב ביותר שהיינו יכולים לתת. הצלחנו, אך משהו עדיין בער בי ולכן החלטתי שאני לוקחת את עתידי בידיי.

בגיל 38 נרשמתי לתואר ראשון - אמא לארבעה ילדים, בכיתה עם ילדים אחרים - וסיימתי אותו בהצטיינות. לאחריו תואר נוסף ועוד אחד, והנה נורית קורן, ההיא שכל התנאים היו נגדה - עורכת דין. ועדיין, משהו בער בי. נתקלתי אז בסיפורה של אחת הדמויות המשמעותיות בחיי, חרף העובדה שמעולם לא זכיתי לפגוש בה - נינה ויינר. אישה מעוררת השראה, שסיפרה למשה דיין על קרן שהיא עומדת בראשה המסייעת לצעירים מזרחיים לרכוש השכלה אקדמית, והוא הסתכל עליה כמו משוגעת ולעג לה. אבל הלעג הזה, חוסר האמונה, רק הבעיר בה את האש. היא המשיכה ומאז לא הביטה לאחור.

ח"כ נורית קורן. נרשמה לתואר ראשון בגיל 38 // צילום: אורן בן חקון

מאות מלגות בשנה, עשרות אלפי סטודנטים. היא בנתה פה מדינה וגאווה. היה לה חזון ותוכנית ארוכת טווח. לא אפליה מתקנת ולא זעקות שבר, אלא פעולות, תכלס. היא צפתה, כבר לפני 40 שנה, שהפריפריה נועדה לכישלון וכי מוטלת עליה אחריות, כאשת עסקים אמידה, לקדם את האוכלוסייה שאותה אליטה ישנה ראתה כנחותה.

בזכותה אני חברת כנסת. בזכותה פתחתי, אחרי 70 שנה, את הפרוטוקולים שלפרשת ילדי מזרח תימן והבלקן.בהשראתהניפצתי את ההגמוניה של האליטה המשפטיתהישנה ופתחתי את דלתות מערכת המשפט בפני כלל העדות והתרבויות. בכל צעד ובכל מחשבה - היא איתי. ואני אפילו לא מכירה אותה, אבל היא איתי, היא מה שאני. היא מי שאני. נינה ויינר, נשיאת קרן אייסף, היא הגיבורה הפרטית שלי.

חברת הכנסת עו"ד נורית קורן, היא יו"ר הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי מזרח, תימן ובלקן, וחברה בוועדה לבחירת שופטים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...