"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ניצחון השקר והצביעות נבלם ברגע האחרון
"ארגוני הזכויות" השתמשו במסתננים נגד ישראל, וקמפיין ציני שלא בחל באף אמצעי - כולל ביזוי השואה והפצת עלילות דם - כמעט והשיג את מטרתו • פרשנות
מסתננת מול תושבת דרום ת"א // צילום ארכיון: גדעון מרקוביץ'

ניצחון השקר והצביעות נבלם ברגע האחרון

"ארגוני הזכויות" השתמשו במסתננים נגד ישראל, וקמפיין ציני שלא בחל באף אמצעי - כולל ביזוי השואה והפצת עלילות דם - כמעט והשיג את מטרתו • פרשנות

אלדד בק
, עודכן

המנגנון המשומן היטב ומרובה הזרועות של מתנגדי הרחקת מהגרי העבודה האפריקניים הלא חוקיים חזרה ליבשת השחורה, יכול לרשום לזכותו בסיפוק רב את השגתההסכם בין ממשלת ישראל לסוכנות הפליטיםשל האו״ם בדבר העברתם של למעלה מ-16 אלף מהגרים כלכליים מישראל למדינות מערביות.

צילום: בני פלבן

הלחץ הבינלאומי שאותו מנגנון הפעיל על הממשלות האפריקניות, שהסכימו לקלוט את המורחקים במסגרת הסכם ההעברה ל״מדינות שלישיות״, הצליח להשיג את מטרתו העיקרית: מניעת החזרתם של המהגרים הלא חוקיים לאפריקה. לצורך מימוש יעד זה היו מתנגדי ההרחקה מוכנים לעשות הכול: להשחיר את פניה של מדינת ישראל ברבים, להזנות את זיכרון קורבנות השואה, לפגוע במערכת יחסיה האסטרטגיים של ישראל עם מדינות חשובות באפריקה. מסע ההתגייסות ״המצפונית״ ל״הצלתם״ של המועמדים להרחקה מפני ״סכנת החיים״, שציפתה להם עם שיבתם לאפריקה, היה מבוסס כולו על צביעות שקרית.

עוד על ההסכם החדש ב"ישראל היום"

לא הגנה על זכויות אזרח עמדה בפני עיניהם, של אלו שארגנו ברחבי אירופה אירועי מחאה נגד ״ממשלת הגירוש״ של מדינת היהודים, הפגנות מתוקשרות שבהן הוצגו אפריקנים קשורים לשלשלאות כבימי העבדות או עומדים מוכנים לגירוש בתחנות הרכבת כמו באירופה הנאצית - הכוונה הייתה לגרום לישראל נזק תדמיתי מקסימלי, ובאותה הזדמנות לייצר מכבש רגשות על ממשלות רואנדה ואוגנדה, שיציג אותן כמשתפות פעולה עם ״מעצמה לבנה קולוניאליסטית״, המגרשת משטחה ״אפריקנים אומללים, שחיפשו מקלט לנפשם וגופם״.

כשכותב שורות אלה ביקר ברואנדה לפני כחודשייםהתרשמתי, שהרשויות המקומיות היו ערוכות לקלוט את אלפי המורחקים מישראל. אך, התהודה שקיבלה תנועת המחאה נגד ההרחקה בכלי התקשורת העולמיים והאפריקניים הכניסה אותם למבוכה רבה. רואנדה, כנשיאה התורנית של איחוד מדינות אפריקה, לא הייתה יכולה להרשות לעצמה להצטייר כמשתפת פעולה עם "גירוש בכפייה" של אפריקנים ממדינה מערבית עשירה. וכך, הועמד כל הסכם ההרחקה בפני סכנת קריסה.

חובת ההוכחה על אלו שיישארו

אך, ביטול הסכם ההרחקה והחלפתו בהסכם העברה למדינות מערביות בחסות האו״ם, מהווה ניצחון פירוס של מתנגדי ההרחקה: בראש ובראשונה, מאחר שבמסגרת ההסכם החדש מוגדרים המורחקים כפי שהם באמת: לא "פליטים" ולא "מבקשי מקלט" אלא "מהגרי כלכלה", שביקשו לנצל את ישראל לצורך שיפור תנאי חייהם. הם יוכלו להמשיך בדרכם אל חיים טובים יותר, אבל לא בישראל, כפי שקיוו מתנגדי ההרחקה, שמאחוריהם עומדים גופים וארגונים, שפועלים בראש ובראשונה למחוק את אופייה היהודי של מדינת ישראל. מהגרי הכלכלה האפריקנים היו רק כלי להשגת מטרתם.

רבים מאלו, שנועדו לשמש כלי ניגוח במדינה היהודית ובממשלה הנבחרת דמוקרטית, אמורים כעת להיקלט בישראל, בתוכנית שתפזר אותם מריכוזם בדרום תל אביב ברחבי המדינה. הנה, הגיעה שעת המבחן האמיתית של כל טהורי הנפש ואצילי המצפון, שהיו מוכנים להסתיר בבתיהם ״פליטים״ מפני ״קלגסי הגירוש״: הבה נראה אותם כעת נעמדים בשורות ופותחים את עריהם, שכונותיהם ובתיהם לרווחה בפני אלה שיישארו בישראל, כדי שיוכלו ליהנות מכל השפע שישראל יכולה להעתיר עליהם.

מדוע להפיל משימה כה חשובה על הממשלה, אם אותם חסידי אומות העולם היו ועודם מוכנים להתנדב לקחת אותה על כתפיהם וכיסיהם? אלו שיישארו מאחור יצטרכו להוכיח את רצונם ויכולתם להיקלט בחברה הישראלית. לא לחיות על חשבונה. לא להיקשר למעורבות בפשע ואלימות. הרשויות יצטרכו לגבש תוכנית קליטה ברורה. ומי שלא יעמוד בה, לא יוכל ליהנות מזכויות כלשהן.

השאלה הגדולה לאחר השעיית המתווה אמש - איך יוצאים מהפלונטר שיצר השמאל בפעילותו החתרנית?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...