כיתובי הנופלים הופכים לשירים: פרויקט יוצא דופן של בית הספר "רימון" בשיתוף פעולה עם בית בן גוריון בתל אביב מפיח חיים מתוך ספרי הזיכרון המקוריים שהונחו בשולחן עבודתו של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון.
על שולחן העבודה של דוד בן-גוריון מונחים ספרי זיכרון של מערכת הביטחון בתוכם שמות הנופלים במערכות ישראל וספרים שהוציאו משפחות שכולות, לזכר יקיריהן שנפלו.
וכך כותב בן-גוריון לאם שכולה "המוות אינו חידלון ומעט סופי, חיי כל אדם.. הם נספגים בתוך החיים של דורו ושל דורות הבאים".
על רקע יום הזיכרון שיתוף פעולה בין בית הספר למוזיקה "רימון" לבין בית בן-גוריון מכניס צבע וחיים לטקסטים שנכתבו על ידי הנופלים או בני משפחותיהם.
קבוצת סטודנטים מוזיקאלית בחרה מתוך אלפי המילים שישה טקסטים שהולחנו, עובדו ובוצעו על ידם בערב יום הזיכרון בפני קהל חי ואף אותרו בני משפחותיהם של הנופלים ששמעו לראשונה את הביצועים.
"בן-גוריון מקבל את הספרים האלה ממקום של הערכה גדולה. זה בעצם הדרך של אותן משפחות להראות לו שהן לא כועסות עליו שיקיריהם נפל. חלקן מבקשות ממנו להקים ועדת חקירה לבדוק את נסיבות המוות של היקיר", מספרים בבית בן-גוריון.
הטקסטים שנבחרו מנציחים את שלושה נופלים. בת שבע אלטשולר ז"ל, שהיתה לוחמת לח"י ונפלה במהלך קרבות מלחמת העצמאות. עמוס לב ז"ל, בנו של המשורר אברהם לב, בן העיר תל אביב, כתב עיתון במחנה, נהרג במלחמת סיני. לאחר מותו הוציא אביו, אברהם לב, ספר שירה "בנפול הבן", בארכיון בן-גוריון ישנו עותק של המכתב ששלח בן-גוריון לאביו. יצחק לבנה ז"ל, בן כפר יחזקאל, שנפל בקרבות לטרון במלחמת העצמאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו