הנשיא הרצוג בטקס נעילת יום השואה: "חייבים לקדש את הערבות ההדדית ולא לוותר עליה במחלוקות"

עצרת הנעילה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית לוחמי הגטאות תתקיים הערב (חמישי)  בסימן "מורשתנו לדורות הבאים". הטקס יתקיים במעמד נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג ורעייתו, שר התקשורת יועז הנדל, שר החקלאות עודד פורר, סגן שגריר ארה"ב ג'ונתן שרייר. 

נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר בפתח העצרת: "במעמד המקודש שבו אנו נועלים את היום נורא ההוד הזה, שמזכיר לנו את התהום העמוקה ביותר אליה הגיעה האנושות; אני מבקש לדבר גם על האופן שבו נוכל להפוך את השיעור למעשה. הרי היום הזה אינו עוסק רק בעבר, ואסור לו שיעסוק רק בו, אלא גם באחריות המוטלת עלינו בהווה ובעתיד. אחיותיי ואחיי, הגורל הועיד אותנו ואת ילדינו להיות למעשה הדור האחרון שיזכה לשמוע את זוועות השואה ממקור ראשון. וכן - זוהי זכות עצומה. אנחנו עם זוכר. הזיכרון היהודי, הוא מעשה אקטיבי. אבל אסור שהשואה תהפוך רק לתחום חקר היסטורי. אסור לנו להסתפק בזיכרון בלבד".

הרצוג המשיך: "הטקס הזה מתקיים בסימן 'מורשתנו לדורות הבאים', והמסורת היהודית נותנת לנו כלים כיצד מטמיעים מורשת וזיכרון, וכיצד הופכים אותם למעשה. רק לפני מספר ימים צִייַנוּ את חג החירות, את היציאה ממצרים. כשישבנו בשולחן הסדר, למדנו כי הפסוק 'כי ישאלך בנך מחר' הוא העירבון לזיכרון. כלומר הדרך לזיכרון הדרך להטמעה של הסיפור המכונן, היא באמצעות שאלות, באמצעות דיון, ואפילו באמצעות המחלוקות - שהן המתודה היהודית ביותר שיש. רק כך האדם מרגיש שהזיכרון הוא גם שלו. רק כך הוא מרגיש מחוייב להפיק ממנו לקח, להפוך לימוד למעשה.  גם כאן, כמו בכל נושא - כל דור ולקחיו, כל תקופה ולקחיה, כל קהילה ולקחיה. אסור לנו להיבהל מכך, מהשונות הזאת, מהפסיפס הזה. זו הדרך היחידה שבה זיכרון השואה ולקחיה ימשיכו לחיות בתוכנו - מתוך סיעור מוחות, מתוך דיון משתף, מתוך חשיבה משותפת, מתוך עיסוק יומיומי בהם".

עוד הוסיף כי "למנעד הדעות יש ערך גדול. אבל, ישנם מכנים משותפים ישנם קווי מתאר וגבולות, שעליהם אסור לנו לוותר כשאנו מדברים על לקחי השואה: הראשון, מדינת ישראל – המגוונת, שיש בה מנעד עצום של קהילות ואמונות - היא ביתו הלאומי של העם היהודי. ולכן לעולם נשמור על היכולת להגן על עצמנו בעצמנו. השני, העם היהודי חייב לקדש את הערבות ההדדית ולא לוותר עליה גם בעת של מחלוקות. לקחי העבר ואתגרי השעה מחייבים אותנו לדעת לפעול יחד. והשלישי – אהבת האדם, כי חביב אדם שנברא בצלם".

העצרת מתקיימת מדי שנה מאז 1949. השנה העצרת חזרה למתכונתה המקורית ונערכה באמפי בקיבוץ לוחמי הגטאות. את העצרת ליוו שלומית אהרון, אניה בוקשטיין ומקהלת המועצה האזורית מטה אשר. יפתח קרן, יו"ר ועד ההנהלה של קיבוץ לוחמי הגטאות הקריא את תפילת "יזכור".

דבר תנועות הנוער היה בסימן המעבר הבין-דורי. ד"ר דניאלה אוסצקי שטרן הציגה את סיפורם של סבה וסבתה, חיים וחיה לזר-ליטאי. השניים היו חברי תנועת בית"ר, פרטיזנים ביערות וילנה ובהמשך חייהם פעילים מרכזיים בתיעוד וכתיבת קורותיה של תנועתם בתקופת השואה. חנה שתיל, בתם של רפאל והרלט בן אשר, חברי הנהגת השומר הצעיר בתוניס בתקופת המלחמה. יחד עם חנה, יעלה לבמה גם נכדה, חניך השומר הצעיר מקיבוץ כפר מנחם.

לצד שתי המשפחות, עלו לבמה נציגי תנועות הנוער: הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, הצופים, השומר הצעיר, הנוער הלאומי-בית"ר ובני עקיבא ויציגו בקצרה את פעילותם הנוכחית תוך מתן דגש על התגייסותם בארץ ובחו"ל למען פליטי המלחמה באוקראינה. חוט מקשר לעבר של המשך מרכזיותו של החינוך התנועתי של לעשייה משמעותית ולמעורבות חברתית.

כמו כן, הובאו דבריו של ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ ודברי יו"ר הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות נוגה בוטנסקי.

במעמד הדלקת המשואות צוינו סיפורי חייהם של 6 שורדות ושורדי שואה - יהודית מסד, בלה פיש, פרופ' יהושע זק, מיכאל ויגאל, בניהם של בוריה ונעמי יודקובסקי ז"ל, חוה לנג, נכדתו של אברהם קורצפלד ז"ל.

 זר חסידי אומות עולם לאלוֹיזה פּלֶבָה מפולין

ב-1942, סיכן עצמו אלויזה פלבה ונכנס לגטו סמבור שבמחוז לבוב. הוא הבריח מעט בגדים ואוכל לקרובי משפחתו של חבר. היה זה ערב חיסול הגטו ואם המשפחה, גוטה שוורץ, ביקשה ממנו שייקח עמו את בתם היחידה בת השנתיים וכך עשה.

הוא הביא אותה לבית הוריו בכפר קליני במערב פולין. הוא סיפר שאותה הילדה נולדה לו מרומן מחוץ לנישואין. הוריו העניקו לה את השם אנטושקה על שם אנטון, אביו של אלויזה וגידלו אותה כנכדתם. גוטה ויחזקאל שוורץ שרדו והצליחו לאתר את בתם. האם אספה אותה ממשפחת פלבה ובהמשך עלו השתיים ארצה.

בשנת 1978 הוכר אלויזה פלבה כחסיד אומות עולם. בכפר קליני מספרים כי בזכות מעשה ההצלה הזה, ניצל הכפר מפורענותם של חיילי הצבא האדום בסיום המלחמה. תושבי הכפר הקימו צלב בראש גבעה סמוכה והדליקו בו נר של הודיה. בשל כך נתנו לפעוטה את השם: אנטושקה הקדושה.

את זר חסידי אומות עולם לזיכרו של אלויזה פלבה וכל אותם אורות מופלאים באפילה, הניחה אנטושקה הקדושה, הלא היא רותי פרדס.