טוב שבאת הביתה - לבונקר, לקטר ולאיגלו

משפחת לוי | מושב נטור

במושב נטור שבגולן, קילומטרים ספורים מגבול סוריה, שוכן לו בלב שכונה שגרתית בית שבעליו לא צריכים לתת למבקרים הוראות הגעה אליו. יש שאומרים כי הוא דומה למאורת הוביטים אבל מיקומו, בסמוך לגבול עם מדינת אויב, נראה בכלל קרוב בדמיונו לבונקר. 

"כשבנינו את הבית לא היו לנו שיקולים ביטחוניים. יותר מזה, כשבאנו להג"א ואמרנו להם שהבית מכוסה באדמה, הם צחקו עלינו ואמרו 'תעשו ממ"ד בדיוק לפי התקנים המחמירים שיש בגולן", סיפר בעל הבית אלאור לוי בחיוך. הוא הוסיף כי "הקבלן אמר לנו שבזמן התקפה עדיף לנו להיכנס לסלון, במקום לממ"ד".

בונקר ליד סוריה, בית הבונקר במושב נטור // צילום: אייל מרגולין, ג'יני

בתום שנתיים של תכנון עד הפרט האחרון, לפני כחצי שנה עברו להתגורר בבית הייחודי אלאור ומור לוי עם שלושת ילדיהם (בני שנה, 5 ו־7). "אני רכז חינוך סביבתי במועצה האזורית גולן, ובעברי ריכזתי גם את נושא הגינות הקהילתיות בישראל מטעם החברה להגנת הטבע", המשיך לוי להסביר, "אני גם יועץ לבנייה ירוקה, ואחת הטכניקות שלה היא להתחבר למערכות שקיימות בטבע. הגולן משופע ביונקים ורובם חיים מתחת לאדמה. ברוב חלקי העולם, הטמפרטורה מתחת לעומק של מטר היא קבועה ועומדת על 18 מעלות".

עובייה של שכבת האדמה המכסה את קירות הבית נע בין 80 ס"מ ל־2.5 מטרים. לדברי לוי, "על האדמה שתלנו צמחים שרובם נותנים כיסוי בעובי של כחצי מטר, והכיסוי הזה מייצר עוד שכבה של בידוד והצללה לקרקע. הצמחים ששמנו תומכים במגוון הביולוגי ומושכים אליהם פרפרים וציפורים. על הגג כבר שתלנו ירקות, כי למקום אין גישה לדורבנים ולחזירים, וככה אנחנו חוסכים בתחזוקה".

 

משפחת בודנר | חוות גלעד

הרב נתנאל בודנר ורעייתו, מילכה, מתגוררים בחוות גלעד שבשומרון זה כ־11 שנים. בשומרון נולדו שלושת ילדיהם, בן 4 ותאומים בני שנה. "אחרי שהם נולדו התחלנו לחשוב איזה בית ברצוננו לבנות", שיתפו הרב נתנאל ומילכה, שמצאו עצמם עם שלושה ילדים בבית בגודל של כ־50 מ"ר. 

הם הוסיפו כי בראש ובראשונה "היה לנו את החזון של לבנות בית בארץ ישראל", נוסף על העסק המשפחתי, "חומוס אליהו" בכוכב יאיר. מבחינת עיצובו, היה להם ברור שביתם החדש ייבנה בצורה עגולה. "יש משהו בבית שבנוי בצורה הזאת שזורם ונעים יותר", הסבירו הזוג בודנר.

רכבת כחולה לשומרון, בית הקטר בחוות גלעד // צילום: מרים צחי

בית מרובע הוא, בעיניהם, "משהו יותר נוקשה וקבוע ויש משהו בבית עגול שמקבל את המציאות. זה היה חלומנו". בתחילה היה אמור הבית להיות כולו בצורה עגולה, אך בשל אילוצים החליטו בני הזוג שחלקו יהיה מרובע וחלקו עגול. לפני כשלושה חודשים החלו את הבנייה עם חברת "אבני הברזל" מיצהר, בסגנון "בנייה קלה". כך, הולך ונבנה לו בית שצורתו מזכירה קטר וצבעו כחול. 

בשבועות האחרונים המשפחה עובדת במרץ במטרה להיכנס אליו במהרה. בתחילה קיוו שיתאפשר להם לחנוך אותו בסוכות, אבל כעת הם מאמינים כי יוכלו להיכנס אליו בתוך כשבוע־שבועיים. "אנחנו מנסים לתקתק עבודה, נשארו כמה 'פינישים' קטנים", סיפרה מילכה בהתרגשות רבה.

 

משפחת הייל | כפר ורדים

כאשר שרה ואברהם הייל אומרים שהם "ישנים בתוך כדורי שינה", רבים חושבים שמדובר במטאפורה. אולם, במקרה שלהם מדובר במציאות, פשוטה כמשמעה. בשנת 1998 בנו השניים את בית האיגלו שלהם ביישוב הקהילתי כפר ורדים שבגליל המערבי.

"יש בבית הזה סיפור של חומר ורוח" הסבירה בעלת הבית, שרה הייל. בד בבד, הסיפור המרכזי שלו, לדבריה, הוא שהבית "נשי ורך, הבית הראשון של כולנו - הרחם".

אותו "רחם" החל כשהמשפחה חיפשה בנייה קלה וזולה. "שמענו על אדריכל, ד"ר שמחה יום טוב שהקטע שלו היה בתים עגולים", סיפרה שרה והוסיפה שהוא טען כי "מקום האישה לא בא לידי ביטוי בצורה מספקת".

אסקימוסי סטייל, בית האיגלו בכפר ורדים // צילום: אייל מרגולין, ג'יני

כך, החלו אברהם ושרה לבנות את ביתם במו ידיהם. "מי שבנה את הבית זה אברהם הצדיק האחד והיחיד - בעלי", הכריזה שרה בחיוך וגאווה. "כשהתחתנו הוא היה גוי, יבוא אישי שלי מאנגליה. בתהליך הבנייה הוא החליט להתגייר ולהיות יהודי". 

לפני 11 שנים נולדה בביתם "פליאה" שהיתה בת יחידה אחרי שלושה בנים. אולם היא נפטרה כשהיתה בת 9 שבועות בלבד. "שאלנו 'למה זה קרה', עד שהבנתי שאני צריכה לתקן. הרבה שנים התביישתי ולעגתי לעדה הבוכרית שיצאתי ממנה", סיכמה שרה. 

"ואז, אחרי הרבה מאוד שנים יצאתי מהארון ופתחנו בבית שלנו מרכז מבקרים לחוויה הבוכרית, 'מרכז פליאה'".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו