"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תיק 4000: המלצות המשטרה יפתחו תיבת פנדורה ענקית

המפכ"ל הפך לאלוף ב"יחסים שוחדיים" עם עיתונאים • מחול של הדלפות, ספינים וידיעות בלעדיות הגיע רק לכלי תקשורת מסוימים • פרשנות

,עודכן
אלשיך // צילום: יהודה פרץ

את המלצות המשטרה בתיק 4000אפשר לתמצת בחידוש מהפכני: סיקור באמצעי תקשורת הוא "תמורה" שיש לראות אותה כאלמנט ביחסים "שוחדיים" בין מושאי הסיקור למערכות העיתונים. קשה למצוא "עבירה" סלקטיבית, מוטה ובררנית כמו זו. כל מי שמכיר מעט את הנעשה בתקשורת הישראלית יודע שהיא מלאה ביחסיםמהסוג שהמשטרה מכנה כיום "שוחדיים". עסקאות של פרסום תמורת סיקור או גניזת תחקירים; מהלכים רגולטוריים שמקנים למי שמקדם אותם "כפולות" או "עמוד ראשי" ומה לא. זה נפוץ מאוד בתחום המסחרי ובשנים האחרונות חדר גם לעסקאות פרסום תמורת סיקור של משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות אחרות.

כך שאם מה שנטען בנוגע לקשרי נתניהו־אלוביץ' נכון - והמלצות המשטרה הן ודאי לא הגוף המוסמך לקבוע זאת - הרי נפתחת כאן תיבת פנדורה ענקית, שעלולה להחשיד בשוחד חלקים גדולים מהתעשייה וממקבלי ההחלטות.

אבל זה הרבה יותר חמור: גם בשוק התקשורת עצמו יחסי סיקור תמורת רגולציה אינם דבר חדש - והדוגמה הזועקת מכל היא, כמובן, פרשת חוק "ישראל היום" - שנועד לקדם באופן מובהק את האינטרסים של מו"ל "ידיעות" מוזס, כאשר הח"כים שקידמו אותו זכו ליחס מועדף ב"ידיעות אחרונות" באותה עת. את מוזס ממליצה המשטרה להעמיד לדין בפרשת 2000, אבל נגד איש מהח"כים שקידמו את חוק "ישראל היום" לא נפתחה חקירה מסודרת, לא נגבו עדויות מעוזריהם, לא הוחרמו חומרים ולא נבדקו תכתובות. זו חקירה קלה - כל מי שמעורה בדברים יודע מה הלך מאחורי הקלעים של החוק ויכול להעיד על מסע הלחצים ועל הפינוקים ב"ידיעות אחרונות" שליווה את קידומו. מראיונות מצולמים שלהם אפשר להפיק לא פרק דוקו ממוחזר אחד - אלא סדרת מאפיה שלמה מלאת מתח ואימה. המשטרה ואלשיך מכירים זאת היטב. המפכ"ל הפך לאלוף ב"יחסים שוחדיים" עם התקשורת, במחול של הדלפות, ספינים ו"בלעדיים" שהגיעו לכלי תקשורת מסוימים, לעומת חרמות שהיו מנת חלקם של אחרים. אם תמונה של שרה נתניהו בעמוד הראשי של אתר חדשות בינוני זו "מתת", אז מה נאמר על חגיגות עקביות בפריים טיים ועל ראיונות בתור "איש השנה"?

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר