ללכת עם ולהרגיש בלי: הסבר על ההחלטה החריגה של השופטים בתיקי נתניהו

השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלו היום (שלישי) החלטה חריגה לפיה התביעה תוכל לחקור את העד מטעמה, שלמה פילבר, בחקירה נגדית - זאת בתגובה לבקשת התביעה להכריז על פילבר כעד עוין. אך מהי המשמעות של ההחלטה ומהן השלכותיה? מה ההבדל בין חקירה נגדית להכרזה על עד עוין?

נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", הפרופ' אביעד כהן, אומר: "ההכרזה על עד עוין היא הכרזה מאוד חריפה, משמעותה היא כי העד לא רק שלא מסייע לתביעה, אלא גם פוגע בה".

פרופ' כהן מסביר: "ההכרזה של בית המשפט היא כי פילבר למעשה נתפס כעד עוין, אך בלי ה'טייטל' של עד כזה. עקרונית, במשפט יש רק שני סוגי עדים: עם מטעם התביעה ועד מטעם ההגנה. כאשר עד של התביעה מוכרז עוין, הוא לא נחשב יותר עד של התביעה אלא מעמדו כעד של ההגנה. בית המשפט הלך על הקו, הוא לא הכריז על פילבר כעד עוין, אלא איפשר לתביעה לחקור אותו כאילו הוא עד עוין. כעת יהיה מותר לה לחקור אותו בצורה חריפה מאוד ולא רק על פרטי העדות הקשורים למשפט כפי שהתביעה עושה לעד תביעה רגיל. יהיה ניתן לפשפש בקרביים של פילבר ולהראות מה נכון ולא נכון בגרסה שלו, לדחוף לקבלת העדות כפי שהוא נתן אותה במשטרה, תוך הצגת דבריו כרגע כסטייה מהאמת".

פרופ' כהן מוסיף להסביר כי "זהו מצב ביניים. בדרך כלל עד עוין יכול להגיש לבית המשפט כעדות את הדברים שמסר במהלך החקירה במשטרה, אבל כאן השופטים מאוד נזהרים כדי לא ליטות לאף אחד מהצדדים במשפט רגיש שכזה".