"הטילה מורא ופחד": 3.5 שנות מאסר לגננת המתעללת מר"ג

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מעיין בן ארי, גזרה היום (רביעי) 3.5 שנות מאסר בפועל על הגננת ליובוב (לובה) קזקביץ', מנהלת "גן ומשפחתון לובה" ברמת גן, לאחרשהורשעה בארבע עבירות התעללות, ב-14 עבירות תקיפה בידי אחראי ובשיבוש הליכי משפט. כמו כן, נגזר עליה לשלם פיצויים בסך 50 אלף שקלים להורי הילדים.

השופטת בן ארי קבעה בהכרעת הדין כי מדובר בהתעללות, בשל פערי הכוחות ועוצמת האירועים הגבוהה. קזקביץ' פגעה במשך מספר ימים בארבעה קטינים. השופטת מעיין בן ארי כתבה בגזר הדין: "הנאשמת פעלה כלפי הפעוטות באופן כוחני ואגרסיבי. במעשיה הטילה על הפעוטות מורא ופחד פגעה בגופם ונפשם הרכה. עיון בפסיקה מלמד שמנעד הפסיקה הוא רחב אך יש מגמת החמרה בתקופה האחרונה".

סנגורה של לובה, עו"ד דימה ברנשטיין מהסנגוריה הציבורית, אמר בסוף הדיון: "מדובר בגזר דין קשה מבחינתנו נקרא אותו ונשקול את צעדנו".

עו''ד אריאל שור מפרקליטות מחוז תל אביב, שניהל את התיק, אמר לאחר גזר הדין: "נוכח חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, ביקשה הפרקליטות להשית עליה עונש בן 7 שנות מאסר. בית המשפט גזר על הנאשמת 3.5 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצויים".

"בתקופה האחרונה אנו נחשפים למקרי התעללות קשים בגני ילדים על ידי האמונים על שלומם ובטחונם", הוסיף עו"ד שור. "הגשת כתב האישום וניהול הליך הוכחות בתיק זה, הם חלק מהמאבק הבלתי מתפשר של הרשויות השונות ובראשן הפרקליטות למגר את הרעה החולה. בימים הקרובים אנו נקרא בעיון את גזר הדין ונשקול את צעדינו".

מכות, דחיפות, משיכות וצעקות: ההתעללות בגן של לובה

כזכור,הגננת הואשמה בחודש נובמבר 2020בהתעללות בקטין, תוך ריבוי עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי, ביחס ל-11 ילדים בני 3-1 וכן שיבוש הליכי משפט. הנאשמת עצמה, בזמן עדותה, טענה כי בגלל תקופת הקורונה היא הייתה בלחץ בגלל חובות. על פי כתב האישום שהוגש נגדה, קזקביץ' ניהלה בביתה ברמת גן פעוטון פרטי בשם "גן ומשפחתון לובה", המיועד לפעוטות בגילי ארבעה חודשים עד שלוש שנים.

המעשים שיוחסו לה בכתב האישום נפרשו על פני תקופה של שבועיים בלבד, ובכתב האישום תואר כי במספר רב של הזדמנויות ובשלל דרכים תקפה והתעללה הנאשמת בקטינים והשליטה בגן אווירה של טרור, לרבות בדרך של מכות, דחיפות, משיכות, צעקות והתנהגויות אלימות וכוחניות אחרות.

בין היתר, הטיחה את הילדים באופן שגרם להם להיחבט בראשם ובחלקי גוף שונים, הכתה אותם בפניהם, גררה ילדים על הרצפה, משכה בשערותיהם, משכה את ידיהם בחוזקה, השאירה קטינים קשורים בכיסאות אוכל וב"סלקל" במשך זמן רב, כיסתה את גופם וראשם של קטינים בגסות, השאירה קטינים לבדם ללא השגחה דקות ארוכות, האכילה תינוקות מאותם כלים, לא שמרה על רמת היגיינה נאותה ועוד.

על מנת להסתיר את מעשי התקיפה וההתעללות בגן, פנתה קזקביץ' לטכנאי מצלמות וביקשה ממנו למחוק את תוכן מערכת ההקלטה שבה תועדו מעשי התקיפה וההתעללות. לאחר מכן, החליפה באמצעות הטכנאי את מערכת ההקלטה בגן ודרשה ממנו לזרוק את מערכת ההקלטה שבה תועדו מעשי התקיפה וההתעללות.

לובה עצמה, שנמצאת במעצר מאז חשיפת הפרשה, אמרה בעדותה: "אני עשרים שנה מנהלת פעוטון ויש המון המלצות. אני גרה בגן באחד החדרים. הכל היה בסדר עד הקורונה, כשהצטברו חובות מהלוואות. אין לי משפחה, הילדים בגן היו עבורי ככאלה. הייתי בלחץ בגלל הקורונה בסגר הראשון, הגן נסגר, הצטברו חובות, הייתי במינוס והיו עובדות חולות, ופתאום אני התחלתי לעזור לטפל בילדים".

במהלך משפט צויין על ידי הסנגור, עו"ד דימה ברנשטיין: "הנאשמת גם חושבת שמדובר במקרים מכוערים, והיא כבר מרצה את העונש ולא ביקשה שישחררו אותה. חלק מהמעשים, גם שהם מכוערים, רובם לא חוצים את הרף הפלילי. המעשים שכן חוצים את הרף הפלילי הם לא מעשי התעללות, אלא תקיפה. המקרים לא דומים למקרה כרמל מעודה. היא לא תטפל יותר בילדים, והיא תיתן את הדין על כך. היא לא מיומנת ולא עבדה כגננת, ורק בשל משבר הקורונה היא נאלצה לקחת חלק בטיפול בילדים. את המעשים היא לא עשתה מרוע, אלא כדי להשליט סדר. הדרך שבה היא עשתה את זה, היא לא ראויה. חלק מהמעשים הם לא פליליים".