ברוב של שני שופטים מול אחד: בית משפט העליון קיבל היום (שלישי) את בקשת הערעור של המשפחות הערביות שמתגוררות בשכונת שייח' ג'ראח על החלטת בית משפט המחוזי והשלום כי עליהן לפנות את בתיהן. השופטים קבעו כי עד שיוסדרו הליכי זכויות המקרקעין ובית המשפט ידון לעומק הבקשה, אותן משפחות יוכלו לשהות בבתים תמורת דמי שכירות מופחתים, כפי שהיה בהסכם משנות ה-80 שאותו הפרו.
שטח שכונת שמעון הצדיק נרכש על ידי יהודים עוד ב-1875, אך ננטש במהלך מלחמת יום העצמאות ועבר לחזקת הממונה הירדני על נכסי האויב. זה התיר ב-1954, בשיתוף עם ארגון אונר"א של האו"ם, לפליטים פלשתיניים להתיישב במקום.
לאחר שהשטח שוחרר במלחמת ששת הימים, הנכסים עברו לידי ישראל וב-1972 שחרר האפוטרופוס הכללי את הבעלות חזרה לבעליהם המקוריים. במסגרת הליך משפטי, הדיירים הערביים הגיעו להסכם עם בעלי הנכס היהודים שלפיו הם מכירים בבעלות היהודים על המקום, ישלמו דמי שכירות ויתחייבו לתחזק את הנכס - ובתמורה יוענק להם מעמד של תושב מוגן. בית המשפט קבע כי על המשפחות הערביות להתפנות מהמקום, בין היתר, משום שלא שילמו שכר דירה וביצעו שינויים במבנים, וזאת בניגוד להסכם שעליו חתמו בשנת 1982.
בהחלטה המקורית של בית משפט השלום בירושלים מאוקטובר 2020 נכתב בין היתר באחד התיקים שאוחדו כי "הוריה חתמו על ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, שבו אישרו כי אין להם זכות קניינית בנכס. חרף זאת, הם לא שילמו דמי שכירות עד ליום פטירתם וגם אמאל (הבת הנתבעת) לא שילמה מעולם דמי שכירות. נוסף על כך, אין חולק כי חרף צו המניעה שניתן כנגד בנייה בנכסים, המשיכה ובנתה בנייה לא חוקית".
בפסק הדין ציינה סגנית נשיאת השלום השופטת דורית פיינשטיין: "לא נותר אלא להביע את צערי על אופן ההתנהלות של הנתבעים ובאי כוחם, ועל כך שדחו כל הצעת פשרה שהוצעה להם על ידי בית המשפט ועל ידי התובעת". בית המשפט קבע אז כי הנכסים יפונו בתוך 30 יום, וכי משטרת ישראל תסייע בפינויים, אך המהלך לא בוצע עד היום.
בעקבות הפרת ההסכם, הגישה חברת "נחלת שמעון הצדיק" עתירה לפינוי המשפחות. זאת לאחר שלא שולמו לה דמי שכירות ובוצעו כמה שינויים במבנים, בניגוד להסכם. בית משפט השלום קיבל את תביעות הפינוי, וערעורן של המשפחות על ההחלטה נדחה בבית המשפט המחוזי. לאחר מכן, המשפחות הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
כל שופטי העליון סברו כי נקודת המוצא לדיון שעתיד להתקיים היא הכרה בזכות הבעלות הרשומה של הוועדים היהודיים ו"נחלת שמעון". עם זאת, הם נחלקו בשאלת זכויותיהם של המחזיקים בנכסים.
"יש לראות במחזיקים כבעלי רישיון בלתי הדיר להוסיף ולהתגורר בנכסים", קבעה השופטת דפנה ברק-ארז. היא הוסיפה כי "הרישיון הוא הביטוי המשפטי המשקף את הזכויות שבהן אוחזים המחזיקים מכוח ההסכמים שנעשו עמם מתוך מגמה להקנות זכות נמשכת, וכאשר תשלום מלוא התמורה הושלם כבר בתקופה הירדנית". השופטת ציינה עוד כי זהו מקרה המשקף את המורכבות הרבה שכרוכה במצבים של "צדק מעברי" מהיבט ההגנה על זכויות קניין.
השופט יצחק עמית סבר כי בהתאם לחוזים שבין המחזיקים לממשלת ירדן, הראשונים היו אמורים לשלם דמי שכירות סמליים של חצי דינר לשנה בלבד, ולכאורה ניתן היה לשכלל זכות שכירות זו לבעלות ב"נקיפת אצבע". במסגרת הליכי הסדר מקרקעין, ציין השופט עמית, זכותם זו של המערערים ראויה להיבחן למול זכות הבעלות המקורית שהועברה לחברת "נחלת שמעון". השופט הוסיף כי יש לאפשר למשפחות להמשיך ולהתגורר בנכסים כנגד תשלום דמי שכירות מופחתים, עד להשלמת הליכי ההסדר במקום, אז תוכרע באופן סופי שאלת הזכויות במקרקעין.
מולם, השופט נעם סולברג, שהיה בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את הבקשה על הסף, בהיעדר הצדקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". "הסכסוך שבין הצדדים אינו חורג מעניינם הפרטני, כפי שנקבע פעם אחר פעם על ידי שופטי בית משפט זה, בשורה ארוכה של הליכים".
השופט סולברג הבהיר כי לא היה מקום לכך שבית המשפט יטען מיוזמתו, עבור המבקשים, כי הם "בני רשות במקרקעין", טענה שכלל לא הועלתה על אחד הצדדים.
בהמשך קבע השופט סולברג כי מעמדם של המבקשים כדיירים מוגנים הוכרע בהליכים קודמים, וכי הסכמי השכירות שנכרתו בתקופת השלטון הירדני הם ברורים, ומכוחם הוענקו למחזיקים בנכסים במתחם זכויות שכירות, שהפכו במרוצת השנים, עם החלת המשפט הישראלי במזרח ירושלים, לזכויות דיירות מוגנת. "משהפרו המבקשים את חובותיהם כדיירים מוגנים, בצדק הורו בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי על פינוים מן המקרקעין, ואין מקום להתערב בתוצאה זו", ציין השופט.
לאחר הפסיקה נמסר מטעם יו''ר ארגון "לך ירושלים" מאור צמח ויו''ר תנועת "אם תרצו" מתן פלג כי ''שוב בג"ץ פסק נגד מדינת היהודים. החלטת בג"ץ לאפשר למשפחות הערביות הפולשות בשכונת שמעון הצדיק להוסיף ולהתגורר בנכסים שהם שדדו אינה רק כניעה לטרור אלא היפוך צד. ההחלטה משרתת את ארגוני הטרור ומסייעת להם לכבוש שטחים דה-פקטו ממדינת ישראל.
"מדובר בטעות חמורה ופגיעה בנשמת אפה של מדינת ישראל המתחננת להתנהל כמדינה מתוקנת, להיות מדינה שמסוגלת לאכוף חוק ולעמוד על שלה. זה לא יכול לקרות כאשר שופטי בג"ץ מחליטים החלטות שכאלו. פשוט חרפה. חייבים לאזן את כוחו הבלתי מרוסן והדורסני של בג"ץ, אחרת מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להתקיים. לא כמדינה יהודית, לא כמדינה דמוקרטית ולא כמדינה בכלל''.
גם יו"ר "עוצמה יהודית", ח"כ איתמר בן גביר, ביקר בחריפות את החלטת העליון. "שוב השופטים פוגעים בישראל. החלטה חשוכה, לא חוקית. פוגעת בשלטון החוק ונותנת פרס לפורעים. מחר תתקיים הפגנה במקום", ציין. בציוץ בטוויטר כתב בן גביר כי "החלטת בית המשפט העליון לשנות את החוק ולטעון טענות בשם הפורעים שהשתלטו על נכסים ואז לפטור אותם מהגזלה ולהשאיר אותם במקום היא החלטה חשוכה, לא חוקית, לא דמוקרטית ומנוגדת לערכי שלטון החוק, ומהווה תקדים חמור מאוד שממנו ייהנו פולשים. מקווה שהחברה תגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בהרכב של תשעה שופטים. אסור לאבד את שמעון הצדיק".
בתנועת "שלום עכשיו" מסרו כי "בית המשפט העליון נתן אוויר לנשימה לעשרות פלשתינים שחרב הגירוש על צווארם. ההחלטה מבטאת פעם נוספת כי גם שופטי העליון מבינים שלא מדובר בסכסוך נדל"ני, אלא במהלך פוליטי לגירוש פלשתינים מבתיהם, וכשהחוק גזעני ומפלה, לא ניתן לעשות צדק. הגיע הזמן שממשלת ישראל תיקח אחריות, תעצור את הנישול השיטתי של פלשתינים משייח' ג'ראח ומסילוואן, תפקיע מהמתנחלים את הבתים ותעבירם לפלשתינים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו