"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שופטת זיכתה נאשם בגלל צבעו

נתין אריתריאי הואשם שניסה לגנוב תיק מנשים בת"א ותקף אותן • השופטת קיבלה את טענת ההגנה: "הזיהוי בעייתי בגלל הגזעים השונים של המתלוננות והנאשם"

,עודכן
בית משפט השלום בתל אביב (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

"קיימות טעויות שכיחות במיוחד במקרים של בין עדתי", כך כתבה בהכרעת הדין שופטת בית משפט השלום בתל אביב יעל פרדלסקי שזיכתה נאשם, נתין זר מאריתריאה, מעבירות של תקיפה וגניבה למרות שזוהה על ידי שתי נשים לאחר שהוא נתפס על ידי אנשים ברחוב.

על פי כתב האישום, שתי הנשים, נתינות זרות מהפיליפינים, מתגוררות בתחנה המרכזית הישנה ואת אחת מהם תקף לאחר שניסה לחטוף את תיקה ללא הצלחה כי היא נאבקה בו. כעבור כחצי שעה הוא תקף אישה אחרת כאשר תפס את תיקה, נתן לה אגרוף בפנים ונמלט מהמקום עם התיק. מאחר ואנשים שמעו את זעקותיה של המותקפת הם רדפו אחר הנאשם שהשליך במנוסתו את התיק.

המתלוננת שהותקפה ראשונה זיהתה את הנאשם שבינתיים נתפס על ידי עוברי אורח על פי צבע שיער ופריטי הלבוש שלו. המתלוננת השנייה, שלה נתן מכת אגרוף בפניה, אמרה בחקירתה לאחר שזיהתה אותו: "אני לא אשכח אותו, בצורה שהוא נתן לי את האגרוף. אני זוכרת את הפנים שלו, צורת הגוף שלו, הגובה שלו, ואת תמונת הנמר על החולצה שלו, אני לא שוכחת אותו".

עוד בנושא:

אריתריאי לא אהב את המוזיקה ורצח ישראלי

נתין זר בן 47 חשוד באונס של ילדה בת 4 בתל אביב

ארבעה אריתריאים הורשעו באונס קבוצתי

אריתריאי נשפט על נהיגה ללא רישיון, יצא מהאולם - ונסע

למרות הזיהוי, עו"ד חאלד סואלחי שייצג את הנאשם מהסניגוריה הציבורית, לא חלק כלל על התרחשותם של האירועים המתוארים באישום, ועל כנותן של המתלוננות - אלא שלטענתו המעשים לא בוצעו על ידי הנאשם. עו"ד סואלחי הפנה לפסיקת בית המשפט העליון בנושא שמדברת על הבעייתיות של זיהוי ספונטני, ולכך שהזיהוי היה בעייתי מבלי שהמתלוננות ראו את התוקף זמן מספיק, ובהינתן הגזעים השונים של המתלוננות והנאשם.

הסניגור הפנה גם למחדלי חקירה שונים - למשל אי בדיקת טביעות אצבע של הנאשם על התיקים שנגנבו מהמתלוננות, אי חקירת חברות של המתלוננות שהיו עדות לאירוע, וכן שני גברים נוספים שרדפו אחרי המתלונן.

בסיכומו של דבר השופטת קיבלה את עמדת ההגנה, ועל אף ששתי המתלוננות זיהו את הנאשם ושהוא נתפס בשקרים בערכאה הראשונה, היא הורתה על זיכויו. "אני נותנת אמון בעדויות המתלוננות כי זיהו את הנאשם בוודאות כאדם שביצע בהם את הנטען בכתב האישום", כתבה בהכרעת הדין והוסיפה: "יחד עם זאת אני קובעת כי קיים ספק אם הנאשם הוא הגבר שביצע את המיוחס לו בכתב האישום, שכן לא מין הנמנע שהמתלוננות טעו טעות כנה בזיהוי הנאשם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר