היומנים חושפים: פגישות שי ניצן עם מנכ"ל קרן וקסנר

ארגון "לביא" חשף היום (ראשון) את יומניו שלפרקליט המדינה שי ניצןלשנת 2019-2018 שהתקבלו בבקשת חופש מידע. פגישה אחת שמושכת את תשומת הלב, היא פגישה של ניצן במרץ 2018 עם מנכ"לקרן וקסנררענן אביטל.

קרן וקסנר היא קרן פילנטרופית אמריקנית בניהולו של לסלי וקסנר המשקיעה עשרות מיליוני שקלים בתכניות להכשרת הפקידות הבכירה בישראל, כולל קציני צה"ל כמו הרמטכ"ל כוכבי ובכירי המשטרה כמו תת ניצב ערן קמין, ראש חטיבת החקירות במשטרה.

הקרן עלתה לדיון הציבורי לאחר שנחשף כי בשנים 2004-2006 היא תרמה לאהוד ברק 2.3 מיליון דולר עבור "מחקר" שטיבו לא נוגע עד היום, וזכתה לביקורת רבה בשל המעורבות של המיליארדר האמריקני שהואשם בפדופיליה ג'פרי אפשטיין בניהול הכספים שלה.אפשטיין התאבד בכלאולפני שהתקיים משפטו.

נקודה מעניינת נוספת העולה מהעיון ביומן היא המעורבות של ניצן בהליכים בבג"ץ בעלי עניין אידאולוגי. כאשר מנתחים את הדיונים בבג"ץ בהם מפורט הנושא המדובר עולה בבירור כי הוא בוחר להתערב בדיונים הנוגעים להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון (כמו עתירה בנוגע למאחז מצפה כרמים, האוניברסיטה באריאל או הוואקף של חברון).

תרם לקרן. ג'פרי אפשטיין // צילום: אי. פי. אי

הפגישות של ניצן נגעו גם לדיונים הנוגעים לשאלות של יחסי יהודים-ערבים בישראל (הצהרת אמונים של חברי מועצת העיר עפולה, פסילת עצמה יהודית מריצה בכנסת עתירות חוק הלאום ועוד); ענייני דת ומדינה (כשרות בבתי החולים הציבוריים, הפרדה מגדרית בלימודים אקדמאיים לחרדים) ובנושאים אחרים נפיצים אידאולוגית כמו הדיון בביטול מינויה של פרופ' יעל אמיתי לחברה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי בשל יחסה לסרבנות בשירות ביהודה ושומרון.

יש לציין כי היומנים שנחשפו הם חלקיים וחסרים, ובשונה מיומנים אחרים שמתקבלים בבקשות חופש מידע, בהם נמסר לציבור העתק של היומן המלא מתוך תכנת אאוטלוק שבו נמחקות פגישות רגישות, יומנו של ניצן עבר עיבוד לטבלת אקסל נפרדת כך שאין לדעת כמה פגישות מתוכו נמחקו, איזה דברים הוסתרו מהציבור ומדוע.

בנוגע לנקודה זו השיבו במשרד המשפטים לבקשת ארגון לביא בהסבר כי "מסירת מאגר ה-DATA של אאוטלוק מרחיבה לאין שיעור את מסירת המידע המבוקש ומחייבת עבודה טכנולוגית רבה על מנת שניתן יהיה לצמצם את כלל המאגר לתקופת הזמן המבוקש וביחס לרכיביו הכלליים הרצויים ולבצע את הבדיקה המתחייבת לפי הוראות חוק חופש המידע". צריך לציין כי למרות האמור יומני בכירים רבים בשירות המדינה נמסרים בפורמט של קובץ אאוטלוק, ונמצאות דרכים אחרות להתגבר על האתגרים המתוארים. יומניו של אהוד ברק במשרד הביטחון למשל, שנמסרו על פי בקשת חופש מידע של ישראל היום מכילים תדפיס של קבצי האאוטלוק המקוריים בצירוף השחרות של פגישות רבות משיקולי ביטחון ופרטיות.