"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנהלת בתי המשפט: לא מתנגדים לפרסום פרשת נוה

אתר בחו"ל פרסם פרטים אסורים בפרשה • בבתי המשפט הבהירו: "אין התנגדות לחשיפת הפרשה על מנת לשים קץ להכפשות"

,עודכן
אפי נוה // צילום: יהושע יוסף

פרשת אפי נוה:הנהלת בתי המשפט פרסמה היום (שישי) הודעה בנוגע לפרשה בה מעורב יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, וקראה להסיר את צו איסור הפרסום על פרטיה, וזאת בשל מה שהגדירו ברשות כמסע הכפשות שמתנהל תחת מעטה הצו.

"בימים האחרונים אנו עדים לפרסומים שונים בדבר חומרים שנטען שנלקחו מתוך הטלפון הנייד של עו"ד אפי נוה ובדבר הקלטות והתכתבויות שקיים לפי הנטען עם שרים, פוליטיקאים, שופטים ועיתונאים לפני כשלוש שנים", נכתב בהודעה.

"בעקבות פרסומים אלה, הרשות השופטת רואה לנכון לציין כי על פי הפרסומים בכלי התקשורת צו איסור הפרסום שהוצא לגבי חומרים אלה ניתן לבקשתו של עו"ד אפי נוה, במסגרת הליכים משפטיים הוא צד להם, ולשם הגנה שאותה ביקש על פרטיותו.

"הרשות השופטת מצידה אינה מבקשת לחסות דבר ואין לה כל התנגדות שהחומרים ייחשפו, ככל שהדבר תלוי בה, על מנת לשים קץ למסע ההכפשות חסר האחריות נגד שופטי ישראל בכללותם העושים את מלאכתם במסירות, במקצועיות ובאמונה", הבהירו בהנהלת בתי המשפט.

עוד בנושא:

פרשת מין תמורת מינוי: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אפי נוה והשופטת אתי כרייף

אפי נוה, המתמחות וההתכתבויות הסודיות

פרקליטו של אפי נוה: לחקור זהות מדליף חומרי הסלולר

האתר שפרסם פרטים - פרסם בעבר על ענת קם

במקביל להודעה זו, אתר בחו"ל, העוסק בפרסומים על ישראל תוך התעלמות מצווי איסור פרסום וצנזורה, פרסם פרטים נוספים בפרשה, שנודעה כפרשת "מין תמורת מינוי". על פי הדיווח, הפרשה עוסקת בהתכתבות רגישה עם בכיר במערכת המשפט, ובעבר פרסם פרטים על פרשות ענת קם והאסיר X.

כזכור, נוה נחשד בכך שהשתמש בכוחו במסגרת תפקידיו, ובעיקר כיו"ר לשכת עורכי הדין, היה נוה בעל השפעה משמעותית על בחירת שופטים בישראל והיה מעורב במסגרת תפקידו בבחירת שופטים על אף שלא שימש אותה עת חבר בוועדה. נוה השפיע על בחירת השופטים באמצעות נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה והתייעצותם עמו מתוקף תפקידו, וכן באמצעות קשריו המקצועיים עם גורמים נוספים בוועדה שאינם נציגי הלשכה. כמו כן הוחלט להגיש נגד נוה כתב אישום בפרשה, בכפוף לשימוע.

על הפרשה, כאמור, הוגש צו איסור פרסום גורף בשל הפרטים האישיים בה, אך לטענת עורך דינו של נוה, עורך הדין בועז בן צור, המידע – שהגיע ממכשיר הטלפון האישי של לקוחו הודלף והועבר הלאה. בתלונה שהגיש בן צור למשרדי להב 433 מציין עו"ד בן צור כי ״ככל שיימצא כי הגורם שהדליף הוא אכן שטייף, כפי שמלמד חומר הראיות כמו גם השכל הישר, חזקה שהגורם המוסמך ידאג למצות איתה את הדין״.

עוד נטען בתלונה כי למרות הצו איסור פרסום המפורש, ״הרי שהוא הופר פעם אחר פעם, ותוכן הטלפון הודלף חרף העובדה שנוה התריע על כך פעם אחר פעם״. לטענת בן צור, בינואר 2019 פנה נוה למשטרה וציין כי הפעילות הפלילית בנושא זה נמשכת, וכי ״שטייף עודנה מחזיקה ברכוש הגנוב ומשוחחת עם גורמים שונים בעניין תכתובות המצויות במכשירי הטלפון הנייד שלו, תוך חשיפת סוד שיחו ברבים״.

עו"ד בן צור: "האחראית להדלפה - הדס שטייף"

לאור זאת, טוען עו"ד בן צור, ״נוה שב ודרש כי המשטרה תפעל על פי סמכותה, כמי שאמונה על שמירת החוק, ותפעל לבירור ולטיפול באמור ללא דיחו"״. עוד הדגיש בן צור כי ״הפרקליטות הודיעה שבכוונתה להמשיך ולהחזיק במכשירים הניידים של העורר, והעתק של המידע שבמכשירים טרם הועבר לח"מ או לעורר. בהתאם, שני גורמים בלבד היו מסוגלים להדליף את תכני הנייד: רשויות האכיפה או שטייף. אין ספק כי החומר לא הודלף על ידי רשויות האכיפה. הדעת לא סובלת פרשנות אחרת. יותר מכך, במסגרת פרסום בעיתון גלובס, תואר החומר שהודלף כך: 'החומרים שהועברו קוטלגו לתיקיות מסודרות בצורה סיסטמתית על ידי הגורם שהחזיק בטלפון'. והנה, כעולה מהודעותיהם של שטייף ורוזנברג שהעידו בפניכם, שטייף חילקה את תוצרי הפריצה לתיקיות בדיסק און קי״.

לדברי בן צור, מדובר ב״ראייה חד משמעית לכך שהגורם שהדליף את המידע מהטלפונים הניידים היא שטייף או מי מטעמה״. הוא הוסיף: ״לא ניתן להשלים עם התנהלות מעין זו. שטייף שידלה לקבל לידיה רכוש גנוב, פרצה אותו, חיטטה בו, קיבלה חסינות על העמדה לדין חרף העבירות החמורות שביצעה, ובמקביל המשיכה להחזיק בתוצרי הפריצה, ולהדליף אותם. כל אלה, למיטב הידיעה, לא נחקרו, וכל אלה, כך על פי ה'חסינות' שניתנה, חייבים היו להוביל להעמדתה לדין, עת שיקרה והפרה את הצהרותיה כי החומר אינו מצוי בידה״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר