"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ביהמ"ש פסל הקלטות כיוון שפגעו בפרטיות

בעל הציג בבית משפט ראיות לבגידת אשתו שהשיג בהקלטות סתר, אך השופטת קבעה: "משקלן הראייתי נמוך מערך השמירה על הפרטיות"

,עודכן
צילום אילוסטרציה: GettyImages //

האם בעל רשאי להציג לבית המשפט ראיות שהשיג כנגד רעייתו באמצעות האזנות סתר? בית המשפט לענייני משפחה קיבל באחרונה, את דרישת האישה לפסול את הראיות, מאחר שלטענתה הן הושגו תוך הפרה של חוק הגנת הפרטיות.
הראיות שהציג הבעל בבית המשפט היו שיחות שקיימה האישה עם חברתה, באמצעות מכשיר טלפון נייד. לטענת האישה, הבעל הקליט את השיחות בדרך לא חוקית של האזנת סתר. האישה באמצעות עו"ד ליאן קהת, דרשה לבטל את הראיות המסתמכות על האזנות הסתר.

בתגובה טען הבעל, כי האזין לטלפון הנייד ששייך לו, שכן אשתו היא שלקחה את המכשיר ממנו ולאחר מכן החזירה לו אותו. עוד טען, כי המשטרה סגרה את התלונה שהגישה נגדו אשתו בשל אותה האזנת סתר, מחוסר אשמה.
על השאלה מתי ניתן להגיש הקלטה כראיה, השיבה השופטת אליה נוס מבית המשפט לענייני משפחה בפ"ת, כי הפסיקה קובעת שהדבר כפוף לשלושה תנאים: הראשון - מהימנות ואמינות ההקלטה, השני - וידוא של קבילות תוכן ההקלטה, והשלישי - האם ההקלטה אינה סותרת את חוק האזנת הסתר.

בית המשפט בחן את התנאים הללו, וציין כי במקרה זה מדובר בהקלטות שבין האישה לחברתה, כאשר אף אחת מהן לא נתנה הסכמתה להאזנות הללו, ולכן "מדובר בהאזנת סתר שפסולה מלשמש כראיה". כמו כן, נקבע כי האישה לא הסכימה להאזנות שבוצעו ולכן יש בהן פגיעה בפרטיותה.

ליאן קהת, עורכת הדין של האישה

השופטת נוס אף ציינה כי לא ברור כיצד הבעל השיג את ההקלטות, והאם השתמש באמצעי ריגול כדי לעקוב אחר אשתו. "אף אם נקבל את גרסתו של הבעל שההקלטות בוצעו במכשיר הסלולרי הפרטי שלו, הרי שהוא האזין לשיחות רבות שהוא לא היה צד בהן, וכל זאת מתוך מטרה לאתר ראיות רלוונטיות. אין ספק, כי יש בכך פגיעה חמורה בצנעת הפרט של המבקשת".

בפסק הדין נאמר עוד, כי ההקלטות שהציג הבעל היו של קטעים קצרים ובודדים שהוא בחר בהם. "לא ברור כיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף, או האם נעשה עיבוד מאוחר כלשהו. משכך, לא ניתן לקבל ההקלטות כפי שהוגשו", קבעה השופטת נוס בהחלטה, והוסיפה: "מקריאתם לא מצאתי כי ערכם הראייתי גבוה באופן המצדיק קבלתם, על אף הדרך שהושגו ותוך פגיעה בפרטיותה של המבקשת" .

בסיכום הדברים ציינה השופטת נוס, כי "באיזון בין חקר האמת, כשפני משקלן הראייתי הנמוך של ההקלטות שהוגשו, לבין ערך השמירה על הפרטיות הנובע מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נחה דעתי כי יש לפסול הקלטות אלו".
בתקופה האחרונה התנהל כזכור דיון בנוגע להקלטות ההודעות והשיחות שנעשו על הטלפון של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, שעוסקות ברובן בקשרים בינו לבין שופטים מכהנים. לפני כשבועיים הודיעה הנהלת בית המשפט כי היא אינה מתנגדת לפרסום השיחות וההודעות, זאת למרות הדרך השנויה במחלוקת בה הושגו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר