"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צו על תנאי בשבע שגיאות משפטיות

לקראת הדיון בעתירות נגד כשירותו של נתניהו לכהן כראש הממשלה, ייתכן שנשיאת ביהמ"ש העליון חיות הצליחה לפעול בחוסר סמכות • פרשנות

,עודכן
צילום: עמית שאבי // בית המשפט העליון

בהחלטה אחת קצרה, להוציא צו על תנאילקראת הדיון בעתירות,הצליחה נשיאת העליון אסתר חיות לשלב לפחות שבע טעויות משפטיות בוטות, ואולי אף לפעול בחוסר סמכות.

1. על תנאי: על פי תקנות סדר הדין בבג"ץ, צו על תנאי יכול להינתן על ידי השופט שקיבל את התיק בתחילה (השופט עמית) או על ידי ההרכב שאליו הועבר התיק (11 שופטים). לנשיאה חיות פשוטאין סמכותלתת את הצו הזה.

2. צו על תנאי "למען יעילות הדיון". בכל ספרי המשפט המנהלי המוכרים לי לא מצאתי עילה למתן צו על תנאי שנקראת "למען יעילות הדיון". צו על תנאי נותנים כאשר העותרים מרימים נטל מסוים שלפיו הרשות השלטונית פעלה שלא כדין לכאורה.

3. הצו על תנאי למען יעילות הדיון ניתן באופן גורף על כל הסעדים שבכל העתירות, גם ההזויים ביותר, גם אלה שלא נעשתה בעניינם פנייה מוקדמת וגם אלה שלפי תגובות הצדדים שכבר הוגשו, מבוססים על שמועות מוכחשות.

4. הצו על תנאי ניתן לפני שהמשיבים, ובמיוחד המשיבים החשובים, כמו היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת, מסרו אפילו את תגובתם המקדמית, תגובה שהתבקשה על ידי השופט עמית.

5. לאחר מתן הצו, בחוסר סמכות,ללא נימוקים רלוונטייםומבלי שחלק מהמשיבים הגיבו, החליטה הנשיאה כי התגובות שכבר הוגשו ייחשבו כתצהירי תשובה - גם זה ללא סמכות. על פי התקנות (תקנה 9) אם ניתן צו על תנאי רשאי המשיב להתנגד להפיכת הצו למוחלט בתוך שמונה ימים על ידי הגשת תצהיר תשובה. לביהמ"ש אין יכולת להחליט עבור הצדדים מה תהיה תשובתם לעתירה לאחר מתן הצו על תנאי. המשיב יכול לבקש שהתגובה תיחשב כתשובה, אבל בית משפט שמנהל הליך משפטי, ולא הצגה או משפט ראווה, לא מחליט עבור הצדדים מה יהיו הטענות שלהם.

6. ואולי החמור מכל, היועץ היה אמור להגיב לבית המשפט עד לבוקרו של יום הזיכרון. בית המשפט, באופן חריג, סירב לבקשת הדחייה הראשונה של היועץ, שביקש להגיב לאחר שיגיבו הצדדים האחרים. לבקשת הדחייה השנייה, שהוגשה בשל יום הזיכרון והעצמאות, הוא כבר לא היה יכול לסרב. אבל ההצגה חייבת להימשך, ולכן את ההחלטה שבית המשפט תכנן להוציא היום, בלי שום קשר למה שייכתב בתגובות הצדדים, הוציאה הנשיאה חיות.

7. השגיאה השביעית היא שלנו. מי שצופה בהתנהלות זו ומצפה שבית המשפט ייתן החלטות המבוססות על החוק ועל הצדק, יש לי גשר מול הסינמה סיטי למכור לו.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר