"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

‎שלטון המשפט נגד שלטון החוק

אמירה אחת של השופט מזוז הבהירה מה עומד מאחורי הדיון בבג"ץ - מאבק על כוח • חששם של שופטי העליון משינוי "כללי המשחק" בלט מדבריהם • פרשנות

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // פחד וחשש. השופט מזוז

קשה היה שלא לפספס את הרגע שבו השופט מני מזוז אחז את השור בקרניו והצביע על הנקודה הבוערת בעצמותיהם של שופטי בג"ץ.

‎במשך דקות ארוכות ניסו השופטים לגרום לעורך דינו של ראש הממשלה לסגת מהאמור בהסכם הקואליציוני בכל הקשור להקפאת המינויים הבכירים בשירות הציבורי. כאשר הבין מזוז שהדבר לא צלח, אמר בקול צלול את הפסקה בהסכם הקואליציוני שגובש על ידי חברי הרשות המחוקקת, שהטילה על שופטי העליון את החשש והפחד. הפסקה העוסקת ברצון הרשות המבצעת לשנות את כללי המשחק של המינויים. הביטוי "כללי המשחק" נפלט למזוז, אך הוא מבטא בדיוק את הבעיה המרכזית בשיטת המינויים שהוא עמל עליה בכובעו כיועץ המשפטי לממשלה ובשבתו בבית המשפט העליון יחד עם שאר חבריו בהיכל הצדק.

‎החשש לשינוי כללי המשחק של שיטת מינויי הבכירים בשירות הציבורי, באופן שבו יעבירו את כובד ההכרעה לבחירת המועמד למשרה לידי הדרג הנבחר ולא למשפטנים וליועצים המשפטיים, גורמת לשופטים לחרדה רבה.

עוד בנושא:

לעצור את תאונת הרכבת החוקתית

הדיון בעתירות נגד נתניהו: לבג"ץ אין דרך לצאת מזה בשלום

בג"ץ אחראי במידה רבה לתיאטרון האבסורד שהתרחש היום בין כתליו

‎חרדה זו צצה ועלתה בדבריו החוזרים ונשנים של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, כי המינויים ייעשו על פי כל דין. מלצר הקפיד להדגיש, ודרש שהדברים יובהרו גם בכתב; שייכתב שהמינויים ייעשו על פי כללי המשפט המנהלי ועל פי הדין ובדגש על פי הפסיקה. מלצר דרש שלא ייכתב על פי החוק, אלא על פי הדין. הדין והמשפט המנהלי נכתבים על ידי השופטים והיועצים המשפטיים שבאים לידי ביטוי במונח שלטון המשפט, ולא על ידי המחוקקים השולטים בשלטון החוק.

‎לא מדובר בשינויים סמנטיים אלא בפחד ובחשש שאוחזים בהיכל הצדק בראש הגבעה, שהכוח והשליטה יילקחו מהם. חשש זהה הביע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

‎מדובר במאבק על הכוח. כוח המינויים. מי ישלוט במינויים; המשפטנים או נבחרי הציבור.

פחד וחשש. השופט מזוז // צילום: אורן בן חקון
פחד וחשש. השופט מזוז // צילום: אורן בן חקון

אחת הפסיקות המרכזיות שבהן ביסס בג"ץ את מעורבותו ואת כוחו בהליכי מינוי ופיטורים של נבחרי ועובדי ציבור היא ב"הלכת דרעי". בג"ץ קבע שהליכי חקירה, בייחוד אם הגיעו לשלב של העמדה לדין, יכולים להיות בסיס להפסקת כהונה של נושאי תפקידים ולסיכול מינויים. כפי שכתב השבוע ב"הארץ" פרופ' יואב דותן, ראש הקתדרה למשפט ציבורי בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, האחריות לכך ש"הלכת דרעי הפכה לכלי לחיסול פוליטי", כלשונו, נופלת על מי שממונים על שמירת שלטון המשפט, ובהם מי שכיהנו ומכהנים כיום במערכת המשפט ובפרקליטות.

הפסקת כהונה של נושאי משרות - וגם נבחרי ציבור - בעקבות הגשת כתב אישום, כפי שקובעת הלכת דרעי, מסביר פרופ' דותן, אינה מעוגנת בחוק ואפילו עומדת בניגוד לחקיקה הקיימת. למרות זאת, היא הפכה את ההליך החקירתי והפלילי לשיטה המובילה לסילוק מתחרים ויריבים במערכת הציבורית והפוליטית.

אין ספק שהכוח שיצרו לעצמם בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה במינויי בכירים בשירות הציבורי הוא סכנה לשלטון החוק ולדמוקרטיה כאחד. יש לקוות שחברי הרשות המחוקקת והמבצעת יעמדו על זכותם לקבוע "כללי משחק" חדשים למינוי בכירים, גם אם הדבר דורש עימות מול הרשות השופטת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר