"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נציב התלונות על הפרקליטות בביקורת חריפה על ההחלטה להעניק למני נפתלי מעמד עד מדינה

הנציב רוזן נגד ויינשטיין וניצן: "נדרשו למנוע הנחות שנשקלו שיקולים זרים" • ביקורת על התנהלות מנדלבליט • יחודדו נהלים בעניין הבטחות לעדים

,עודכן
מני נפתלי // צילום ארכיון: קוקו // מני נפתלי

נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (שלישי) ביקורת חריפה כנגד שי ניצן ויהודה ויינשטיין, ששימשו כפרקליט המדינה וכיועץ המשפטי לממשלה בהתאמה. מכתבובא על רקע תלונה שהגישההתנועה למשילות ודמוקרטיה ביוני 2019. זו עסקה בהחלטת רשויות התביעה להעניק למני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון רה"מ, מעמד של עד מדינה במסגרת ההליך הפלילי בפרשת המעונות.

רוזן קבע שהדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה, בהם ויינשטיין וניצן, פעלו באופן שאינו מתיישב עם הנחיות היועמ"ש בעניין עדי מדינה.

השופט בדימוס רוזן // צילום ארכיון: נעם ריבקין פנטון
השופט בדימוס רוזן // צילום ארכיון: נעם ריבקין פנטון

הנציב הוסיף: "בחוכמה לאחר מעשה, מוחוור לכל כי היה ראוי להסדיר מעמדו של מר נפתלי בהסכם ברור ומפורטעל מנת למנוע מיני הנחות על שיקולים זרים שנשקלו כביכול על ידי הדרגים הגבוהים ביותר במערכת אכיפת החוק".

כמו כן, רוזן תקף את היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שנמנע מלענות לתלונה למרות שנשלחו אליו שמונה מכתבים בנושא. "ההזדמנויות הנאותות הרבות שניתנו לד"ר מנדלבליט להשיב לא נוצלו כהלכה", כתב.

"לא נעשה מאמץ להתנות את ההסכם בענישה"

לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, במקרה זה לא התקיימו התנאים המהותיים לעריכת הסכם עד מדינה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא. בנוסף, צוין שהדברים נעשו ללא עיגון ההסכמות בכתב.

היועמ"ש בדימוס יהודה ויינשטיין // צילום ארכיון: יהושע יוסף
היועמ"ש בדימוס יהודה ויינשטיין // צילום ארכיון: יהושע יוסף

האופן והעיתוי שבהם התגבשו ההסכמות בין נפתלי לרשויות החקירה בכל הנוגע לעדותו בתיק עוררו בתנועה תהיות בדבר המניעים שעמדו ביסוד ההסכם. אנשיה הזכירו שמני נפתלי הודיע שחלק ממניעיו הוא הרצון להפיץ את טענותיו בכלי התקשורת.

"לא מוצו אפיקי חקירה חלופיים קודם להענקת החסינות ולא נבדקו ראיות קודמות נגד שרה נתניהו", כתבה התנועה. "כמו כן, לא נערכה בדיקה מספקת האם נפתלי הוא למעשה העבריין העיקרי בפרשה ולא נבחנה מידת אמינותו". בנוסף נטען כי "לא ניתן לדעת האם הפרקליטות בחנה את קיומן של ראיות תומכות לעדותו של נפתלי ולא נעשה מאמץ להתנות את הסכם עד המדינה, שכלל לא נערך בכתב, בענישה ולו מינימלית".

פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן // צילום ארכיון: אורן בן חקון
פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן // צילום ארכיון: אורן בן חקון

בעקבות התלונה והחלטת הנציב רוזן, החליטה פרקליטות המדינה להבהיר ולחדד את הנהלים בעניין הבטחות הניתנות לעדים מסוגו של מני נפתלי.

"אין כלי אפקטיבי לביקורת על מערכת התביעה"

עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מסר: "מטריד לגלות שבטיפול בענייני מעונות ראש הממשלה בנימין נתניהו ועדותו של אב הבית מר מני נפתלי הפרו הדרגים הבכירים ביותר - ובהם פרקליט המדינה דאז שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה ויינשטיין - את הנחיות היועמ"ש בנוגע לעדי מדינה".

לדבריו, "אם המערכת רבת הכוח הזו מפרה את הכללים וההנחיות אפילו כשמדובר בראש הממשלה ובני ביתו, ניתן רק לדמיין את היעדר הסטנדרטים בתיקיהם של אזרחים מהשורה".

עוד אמר: "העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עשה ככל יכולתו כדי להתחמק מבירורה של התלונה בזמן סביר ונדרשו שמונה מכתבי תזכורת של נציב התלונות השופט בדימוס דוד רוזן, מעידה על הרצון 'לצופף שורות' ולגבות את הכשלים המערכתיים. הדבר מראה שאין כל כלי אפקטיבי לביקורת על בכירי מערכת התביעה של מדינת ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר